איך להדריך את ילדינו לשימוש בטוח באינטרנט?

“היום הלאומי לגלישה בטוחה ברשת בפרט ושבוע זה בכלל, מוקדשים מידי שנה להעלאת המודעות בקרב הורים, אנשי מקצוע, ילדים ובני נוער בארץ ובעולם לשימוש נבון ואחראי ברשת האינטרנט, לצד העלאת המודעות לסכנות הכרוכות בכך, למניעת בריונות ואלימות, לחשיבות של הגנת הפרטיות של האחר ולשמירה על צנעת הפרט” (מתוך האתר של המשרד לביטחון פנים)

אין צורך להוציא את המחשב מהחדר של הילד

עבורי, יום זה משקף כמה מהר מתקדמת הטכנולוגיה בימינו. הפעם הראשונה שהדרכתי הורים היתה בשנת 2000 במסגרת הסטאז’ שלי. מעבר לחרדה מתקלות טכניות של באג 2000, תקופה זו אופיינה גם בחשש של הורים מפני חשיפה הולכת וגדלה של ילדים לאינטרנט. ההנחיה הרווחת בקרב מטפלים דאז היתה – “הוציאו את המחשב מחדרו הפרטי של הילד ושימו אותו במקום ציבורי, בו תהיה לכם שליטה ונגישות לתכנים אליהם הוא נחשף”. כיום, כשכל ילד, בערך מכיתה א’, מחזיק מחשב אישי בצורת סמארטפון בכיס… על ההנחיה הזו כבר מזמן אבד הכלח.

הכל ראוי במידה הנכונה

הורים רבים מתייחסים למחשב ולאינטרנט כעיסוק בעל אופי שלילי שיש להגבילו בקרב ילדיהם, על אף שהם עצמם מבלים שעות רבות מול מחשב ובשיטוט באינטרנט. מה גם, שהגבלת זמן החשיפה לאינטרנט אינו מבטיח כלל וכלל הגנה בפני חשיפה לתכנים לא ראויים, אלא רק מצמצם את משך החשיפה אליהם. כאשר אנחנו מגבילים את ילדינו עלינו להיות ערים למטרת ההגבלה. בעיני, הגבלה צריכה לבוא מתוך מקום של הכוונה למידתיות. באותו אופן שנעניק לילדנו תזונה מאוזנת, נלמד אותם לאזן בין הפעילויות השונות בחייהם: לימודים, חברים, חוגים, בילוי משפחתי, מנוחה, קריאה, ספורט, טלויזיה, מחשב וכד’. כל אחת מהפעילויות האלה ראויה כשהיא מתבצעת במידה הנכונה.

כשאני רוצה ללמוד ולחקור נושא מסויים, כשילדיי שואלים אותי שאלות שאני לא יודעת את התשובה עליהן, כשאני רוצה לקבל רעיונות ולהעשיר את עצמי – אני פונה לאינטרנט! האינטרנט הוא משאב אדיר שהנגיש מקורות ידע עבור הקהל הרחב. לאינטרנט שימושים חיוביים רבים בהקשר של פיתוח ורכישת ידע. יחד עם זאת, כשאני מריצה חיפוש פשוט באינטרנט אני חווה באופן אוטומטי תחושה של “הצפה”. כבוגרת, יש לי את הכלים והיכולת להתמודד עם הצפה זו. יש לי מיומנויות סינון מתקדמות שפיתחתי עם השנים, לברור בין עיקר לטפל. כמו כן, אני בעלת ידע בסיסי לגבי הסכנות השונות ברשת – אני יודעת שלא למסור פרטים אישיים, אני יודעת להיזהר מתרמיות ואני יודעת מאילו אתרים להתרחק גם אם הם קופצים לי באופן אוטומטי על המסך.

הורים, היפרדו מאשליית השליטה

כהורים, עלינו בראש ובראשונה להיפרד מאשליית השליטה שיש לנו. על אף קיומם של כלים מגוונים לסינון ומעקב אחרי תכנים, אין לנו יכולת ממשית למנוע מילדינו חשיפה לתכנים מסויימים לאורך זמן. מגיל צעיר ביותר אנו שמים בידיהם טאבלטים, סמארטפונים ומחשבים ניידים, כשבפועל אין לנו את היכולת לפקח באופן מלא על השימוש בהם. יחד עם זאת מוטלת עלינו האחריות להעניק לילדים שלנו את הכלים לשימוש נכון ובריא במכשירים אלו. עלינו ללמד אותם את כל אותן המיומנויות שציינתי קודם: מיומנויות סינון מידע כדרך להתמודדות עם הצפה, להיות מודעים לסכנות השונות, להימנע ממסירת פרטים אישיים, להימנע מאתרים בעלי אופי שלילי וכד’.

מסירת פרטים אישיים באינטרנט

חשוב לי לפרט באופן מיוחד על נושא מסירת הפרטים האישיים. פרטים אישיים אינם רק שם, כתובת, טלפון, כרטיס אשראי וכד’. כשמדובר בילדים, פרטים אישיים הם: בית הספר בו הוא לומד, החוגים אליו הוא הולך, התחביבים שלו, מי החברים שלו, סדרות הטלויזיה האהובות עליו, אם הוא לבד בבית בשעות הצהרים, אם הוא חוזר לבד מבית הספר או שאוספים אותו וכד’. ילדים בטוחים שכל עוד לא אמרו את שמם, נתונים אלה הם אנונימיים. חשוב להבהיר להם כיצד ניתן בקלות לבנות פרופיל שלם מנתונים “תמימים” אלה.

נושא חשוב נוסף שיש להתעכב עליו הוא פרופילים בדויים. ילדים נוטים להאמין למראה עיניים. כלומר, אם יהיה פרופיל ובו תמונה של ילד/ה בני גילם, הם לא בהכרח יחשדו באמיתות הפרופיל. חשוב להסביר להם את החשיבות של אישור חברות ויצירת קשר אך ורק עם מי שהם מכירים באמת גם “בחיים האמיתיים”. כשילדינו נחשפים לראשונה לפלטפורמה חדשה עלינו ללוות אותם בחודשים הראשונים של השימוש בה, בדיוק כפי שאנחנו מלווים נהג חדש בתחילת דרכו.
[wp_ad_camp_1]
כך למשל, כשאנחנו נותנים לילד/ה שלנו לראשונה סמארטפון אישי, עלינו להבין את כל המשמעויות הנלוות למעשה זה ולקחת אחריות עליו. סמארטפון הוא מחשב לכל דבר ועניין. יתרה מכך, הוא מחשב אישי משוכלל בו ניתן להריץ חיפוש קולי באינטרנט. הילד/ה אפילו לא צריך/ה לדעת לכתוב את מילות החיפוש. דוגמא נוספת היא אפליקציית ה WhatsApp. עלינו להסביר לילדנו שאותם קודים שתקפים “בעולם האמיתי” תקפים גם שם. כלומר, בדיוק כפי שלא נקלל או נחשוף איברים פרטיים בציבור או ננהיג חרם, לא נעשה זאת באמצעות האפליקציה. בדיוק כפי שלא נדבר עם זרים ברחוב, לא נענה לשיחות או מסרים ממספר שאנחנו לא מזהים. בחודשים הראשונים נלווה את ילדינו באופן צמוד יותר ונפקח על השימוש במכשיר, ממקום של הדרכה והכוונה. חשוב ביותר להבין שלא מדובר בשיחה חד פעמית של “עשה ואל תעשה”, אלא לימוד מתמשך שמתפתח עם הזמן והמיומנות של הילד/ה.

יש להכווין את הילדים כבר מגיל צעיר

היתרון הגדול שאני רואה בכך שילדינו נחשפים לרשת בגיל צעיר הוא, שבשלב זה רמת המעורבות שלנו בחייהם יחסית גדולה ועדיין יש בידינו את היכולת לכוון, ללמד ולהשפיע. ילדים בגיל בית ספר יסודי עדיין פתוחים להקשיב וללמוד מהוריהם, בעוד שבגיל חטיבת ביניים ותיכון פתח ההזדמנויות צר במידה ניכרת. על כן, המלצתי החד משמעית היא להיות מודעים לחשיבות הרבה בהכוונה בגיל הצעיר, לפני שנהיה מאוחד מידי. בגיל חטיבת ביניים ותיכון עלינו לסמוך על כל מה שנתנו להם עד כה, לפקח מרחוק ולקוות לטוב.

הבסיס ליצירת שיח מכוון ומדריך היא מערכת יחסים טובה ופתוחה עם ילדינו. הילד/ה צריך/ה לבטוח בנו ולדעת שהוא/היא יכול/ה לספר לנו הכל מבלי שנגיב בשיפוטיות או בהלה מוגזמת. לשם כך עלינו להימנע מלהיות צדקנים יתר על המידה ולהבין שהסקרנות הבסיסית של הילד/ה טבעית. אין יכולת או צורך לשלוט בה, אלא לקבל אותה כהגיונית ולתת לה מענה הולם ומבוקר. אם לדוגמא, נקבל את זה שהילד/ה שלנו ככל הנראה ייחשף/תחשף לפורנו בגיל צעיר יותר מכפי שהיינו רוצים, נוכל להתמודד עם זה באופן אפקטיבי יותר. במקום לנסות למנוע משהו שלא ניתן למניעה, נוכל לנהל שיח חינוכי שיתן מענה לשאלות שצפות בעקבות הצפיה. זה בדיוק המקום שלנו כהורים להפיג חששות ולהסביר שהתוכן שנצפה אינו מציאותי ונוטה להגזמה פרועה. בכך ילדינו יחוו אותנו כהורים נגישים, שפויים, שאפשר לסמוך עליהם ולהיעזר בהם בעת הצורך (גם אם זה קצת מביך).

היכן עובר הגבול בין כיבוד פרטיות לבין פיקוח על הילד?

הורים רבים שואלים אותי איפה עובר הגבול בין כיבוד הפרטיות של הילד/ה לבין פיקוח? אני מאמינה בזכותו הבסיסית של הילד/ה בפרטיות, אך יחד עם זאת חלה עלינו אחריות הורית שאיננו יכולים להתנער ממנה. הדרך הטובה לנהל זאת, היא על ידי יצירת מערכת יחסים המאפשרת לנו להצצות אל תוך עולמם. חשוב לא לפספס אף הזדמנות להצצה לגיטימית. כמו כן, עלינו להיות ערניים לנורות אזהרה כגון: אם הילד/ה נסוג מפעילויות שנהג/ה ליהנות מהם בעבר, אם הוא/היא מסתגרים ומתנתקים שעות רבות בחדרם, אם חל שינוי קיצוני ומתמשך במצב הרוח של הילד/ה או חל שינוי קיצוני בהרגלי אכילה. מצבים אלו מחייבים ברור מעמיק.

לסיכום, אומנם אין לנו שליטה ממשית על התכנים אליהם ילדינו נחשפים ברשת, אך יש לנו את היכולת והאחריות לצייד אותם בכלים להתמודד עם הסכנות השונות. חשוב לזכור שההכוונה אינה בגדר שיחה חד פעמית, אלא תהליך מתמשך שמתפתח עם הזמן, ומבוסס על מערכת יחסים נגישה ופתוחה עם ילדינו.

ד”ר יעל עזרא – היא מטפלת אישית זוגית ומשפחתית מוסמכת, מנחת קבוצות ומעגלים.

אהבתם את המאמר? שתפו עם הורים אחרים!