אי ספיקת לב: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול

מהי אי-ספיקת לב, מי עלול לסבול ממנה, מהם הגורמים, איך מאבחנים את הבעיה ואיך מטפלים. מאמר מקיף בנושא מאת פרופסור מיכאל ארד.

הקדמה קצרה על הלב

הלב הוא איבר שרירי בגודל אגרוף, הנמצא מתחת לעצם החזה, והוא חלק ממערכת הקרויה מחזור הדם.

תפקידו של מחזור הדם הינו להסיע את החמצן לרקמות כדי לאפשר את חילוף החומרים ואת יכולתנו לנוע לתפקד. מחזור הדם כולל מלבד הלב גם כלי דם עורקיים וורידים, נימיות הדם ברקמות, הריאות וכמובן הדם עצמו.

ההמוגלובין בכדוריות הדם האדומות הוא הנשא של החמצן: לוקח אותו מבועיות הריאה ופורק אותו בחלקי הגוף השונים.

הלב משמש בעצם כמשאבה. הוא מספק את הכוח המניע לזרימת הדם, בדומה למשאבת מים הדוחפת את המים בצנרת. הטבע העניק ללב מערכת מסתמים שנועדו להבטיח זרימת דם בכיוון הנכון.

כמו כן ללב מערכת חשמל עצמאית האחראית להפעלה של כל חלקי הלב בקצב הנדרש ובתזמון הנכון. וכמובן כמו לכל איבר חיי גם ללב יש כלי הדם המזינים את הלב עצמו.

מהי אי-ספיקת לב?

אי ספיקת לב היא תסמונת קלינית המתפתחת כתוצאה מפגיעה בתפקוד הלב עקב ירידה בכושר ההתכווצות ו/או הפרעה ביכולת המילוי.

אי ספיקת לב הפכה להיות נפוצה מאוד עם העלייה בתוחלת החיים וגיל האוכלוסייה. היא אחראית לפגיעה באיכות החיים, אשפוזים ותמותה גבוהה. המחלות העיקריות שגורמות לאי ספיקת לב הן:

• היצרויות וסתימות בעורקי הלב (מחלת לב כלילית), הגורמות לירידה בתפקוד השריר משנית לצלקות הנוצרות עקב התקפי לב.
• יתר לחץ דם גם המקשה על עבודת הלב מול לחץ גבוה והגורם משך הזמן לשינויים בשריר שנהיה מעובה ונוקשה.
• מחלה של מסתם אחד או יותר, המתאפיינת בהיצרות של המסתם האחראי על זרימת הדם קדימה, או דלף של המסתם הגורם להפניית חלק ניכר לנפח הפעימה אחורית.
• מחלות של השריר עצמו – קרדיומיופתיות.
• הפרעות קצב לב.
• סיבות נוספות הן מומי לב מולדים וסיבות חוץ לבביות כמו לחץ חיצוני או שינויים בכלי דם.

איך קובעים איך לטפל באי-ספיקת לב?

לשם קביעת מדיניות הטיפול המיטבית לאי ספיקת לב חשובות ההגדרות הבאות:

1. האם אכן קיימת אי ספיקת לב ומהי המחלה שגורמת לאי ספיקת לב

בירור זה חשוב ביותר וכולל לרוב כמה מהפעולות האבחוניות הבאות: בדיקה גופנית, אקג, אקו-דופלר של הלב, צילום חזה ובדיקות דם.

על סמך אלה ניתן להתקדם למיפוי לב, צנתור, בדיקות דם מיוחדות למשל BNP/NTproBNP בדם ותהודה מגנטית (MRI) של הלב.

2. סוג ההפרעה בתפקוד הלב

האם מדובר בירידה בכושר ההתכווצות של שריר הלב (הפרעה בתפקוד הסיסטולי) או הבעיה העיקרית היא הפרעה במילוי הלב (הפרעה דיאסטולית) בנוכחות תפקוד סיסטולי שמור?

התפקוד הסיסטולי מוגדר על ידי מקטע הפליטה (Ejection Fraction) של החדר השמאלי או LVEF תקין הוא 55% ומעלה. למען הפשטות נומר ש-'תפקוד סיסטולי שמור' לרוב יחשב LVEF 45% או יותר.

3. מיקום הכשל

האם מדובר בכשל של חדר שמאל או כשל ראשוני של חדר ימין.

מלבד חולשה, קוצר נשימה וירידה ביכולת המאמץ שמשותפים לכל סוגי אי ספיקת הלב, תתבטא אי ספיקת לב שמאל בגודש ריאתי ("מים ב-ריאות"). אי ספיקת לב ימין תגרום יותר גודש בורידי הצוואר, בצקת ונפיחות בבטן.

4. בדיקת מומים מסתמיים

האם קיימים מומים מסתמיים משמעותיים, אם כבעיה ראשונית, נוספת/נלווית, או משנית לשינויים שחלו בלב (עיצוב מחדש, remodeling) על רקע המחלה הבסיסית.

5. הדרגה התפקודית

לקביעה זו חשיבות רבה בהערכת הפרוגנוזה של החולה ובהתאם לכך בהחלטה על טיפולים תרופתיים, אופן המתן שלהם, וטיפולים פולשניים.

מקובל לדרג את המצב התפקודי לפי (NYHA (New York Heart Association:

• NYHA I – ללא מגבלה במאמצי יום-יום.
• NYHA II – קיימת הגבלה במאמץ בינוני כגון הליכה כמה מאות מטרים במישור או עליה של 2-3 קומות מדרגות.
• NYHA III – קיימת מגבלה במאמצים קלים כגון הליכה של כמה עשרות מטרים או עליית קומה מדרגות, אבל ללא תסמינים במנוחה.
• NYHA IV – החולה תסמיני במנוחה ומוגבל בכל מאמץ כולל פעילות שגרתית בבית.

איך מטפלים באי-ספיקת לב

אי ספיקת לב היא מחלה פרוגרסיבית המונעת ע"י הפגם הבסיסי ושינויים הפיזיולוגיים והורמונליים הנגרמים על ידי הכשל הלבבי עצמו.

הפגיעה בתפקוד הלב כמשאבה משפעלת מנגנוני פיצוי שנועדו לשמר את תפוקת הלב ואת אספקת הדם לרקמות. בטווח הארוך אלה פוגעים במבנה ותפקוד הלב ומחמירים את מצב המחלה בחזקת vicious cycle (מעגל קסמים).

הטיפול צריך לשלב טיפול המכוון לתסמינים, למחלה הבסיסית ולעכב את תהליך ה- remodeling:

• על מנת שהמטופל ירגיש טוב לעיתים יקבל משתנים על מנת לסלק את עודף הנוזלים.
• באי ספיקת לב קשה ובמצבים דחופים משתמשים בתרופות ממריצות לב.
• טיפולים אחרים שנועדו להרחיק את הגורם למחלה (במידה וידוע).
• מחלה מסתמית משמעותית מטופלת לרב בניתוח אם כי לאחרונה יש עליה באופציות טיפול למחלה מסתמית בצנתור.

במערך הטיפול באי ספיקת לב יש לשלב:

• הדרכה לאורח חיים בריא, האופן בו יש לקחת את התרופות ותזונה נכונה.
• פעילות גופנית סדירה להפעלה אירובית ושימוש מסת שרירים.
• תמיכה חברתית, פסיכולוגית וסוציאלית.

נכתב על ידי פרופ' מיכאל ארד, קרדיולוג מומחה המשמש כרופא בכיר וכאחראי על מרפאת מחלות שריר הלב (מחלות קרדיומיופתיות) במכון לאי-ספיקת לב של המרכז הרפואי שיבא.