מחקר מגלה השפעות זיכרון מתמשכות של הקורונה

במחקר נרחב שהתפרסם בכתב העת הרפואי -“New England Journal of Medicine”, חוקרים מצאו כי למספר אנשים שהתאוששו מקורונה (קוביד-19) קיימים שינויים בתפקודי המוח והזיכרון, כאשר הפגיעה ניכרת במיוחד אצל אלו הסובלים מתסמינים מתמשכים. המחקר נערך באנגליה וכלל 800,000 משתתפים. [מחקר]

מה נמדד במחקר?

המשתתפים ביצעו סדרת משימות ממוחשבות שבדקו תחומים שונים כגון זיכרון מיידי, זיכרון דחוי, תפקוד ביצועי, חשיבה אנלוגית, ותכנון מרחבי. באמצעות ניתוחים סטטיסטיים מתקדמים, החוקרים קיבלו “ציון קוגניטיבי גלובלי” שהשווה בין קבוצות שונות, בהתאם להיסטוריית ההידבקות בקוביד-19 ואורכה.

ממצאים עיקריים

המחקר העלה מספר תובנות חשובות:

פגיעות קוגניטיביות גם לאחר החלמה: גם אנשים שהחלימו מקורונה תוך פחות מארבע שבועות הראו ירידה קלה בציון הקוגניטיבי הגלובלי, בהיקף של כ-0.23 סטיית תקן, בהשוואה לאנשים שלא חלו במחלה.

השפעות חמורות יותר אצל סובלים מתסמינים מתמשכים: בקרב משתתפים שסבלו מתסמינים שהמשיכו להתקיים מעבר ל-12 שבועות – תופעה שמכונה לעיתים “ערפול מוחי” – נרשמה ירידה של כ-0.42 סטיית תקן בציון הקוגניטיבי. ירידה זו מצביעה על פגיעה משמעותית יותר, במיוחד בתחומי הזיכרון, החשיבה והביצועיות.

גורמים מחמירים נוספים: המחקר מצא כי אנשים שהידבקו בקוביד-19 בתחילת המגפה – בתקופה שבה היו נפוצים הוירוס המקורי והווריאנט “אלפא” – הראו ירידות קשות יותר בהשוואה למי שנדבקו בווריאנטים המאוחרים יותר, כגון “אומיקרון”. כמו כן, אנשים שאושפזו, ובמיוחד אלו שטופלו ביחידת טיפול נמרץ, הראו ירידות משמעותיות יותר בציון הקוגניטיבי, כאשר ירידה של כ-0.63 סטיית תקן מתורגמת להבדל של כ-9 נקודות IQ.

מה המשמעות הבריאותית?

המחקר מדגיש כי גם אם רוב האנשים שמתאוששים מקורונה אינם חווים פגיעה קוגניטיבית חמורה, עדיין קיימת ירידה מדידה בתפקודי המוח אצל חלק מהנפגעים – ובמיוחד אצל אלו עם תסמינים מתמשכים.

יחד עם זאת, הקשר בין תלונות סובייקטיביות כמו “ערפול מוחי” לבין הפגיעה האובייקטיבית אינו חזק במיוחד, מה שמעיד על כך שהתמונה מורכבת ודורשת מחקר המשך.

סיכום

מחקר זה מוסיף עדות לכך שקוביד-19 יכול להשפיע גם על תפקודים קוגניטיביים מעבר להשפעות הבריאותיות הישירות על מערכת הנשימה. למרות שהירידות בציונים נראות קטנות בממוצע, עבור חלק מהאוכלוסייה – בעיקר אלה עם תסמינים מתמשכים או חולים קשים – המשמעות עלולה להיות גדולה ומשפיעה על איכות החיים. עם זאת, המשמעויות הקליניות לטווח הארוך של ירידות אלו עדיין אינן ברורות ודורשות מעקב ומחקר נוסף.