דמנציה: סוגים, גורמים, תסמינים, אבחון, טיפול ומניעה

על פי ארגון הבריאות העולמי, דמנציה (בעברית – שיטיון) היא אחד הגורמים המובילים לנכות ותלות בקרב קשישים ברחבי העולם. המחלה יכולה להשפיע עמוקות לא רק על אנשים הסובלים מכך אלא גם על משפחותיהם ומטפליהם.

ההשפעה של דמנציה על המשפחה, המטפלות והחברה בכללותה יכולה להיות פסיכולוגית, פיזית, חברתית וכלכלית. לעתים קרובות זה נובע מחוסר מודעות והבנה. באופן טראגי, זה מוביל לסטיגמטיזציה אשר בתורה מקשה על אבחנה נכונה ומתן טיפול הולם למי שנפגע. יחד עם זאת, עם מודעות והבנה נכונים, גם החולים וגם הנפגעים בסביבתם יכולים להתמודד נכונה.

מהי דמנציה

דמנציה היא תסמונת, בדרך כלל פרוגרסיבית או כרונית. היא מתאפיינת בירידה בתפקוד הקוגניטיבי של המוח. בעיקרון, ישנה הידרדרות בזיכרון, בהבנה, בתהליך המחשבה, בדיבור וביכולת לשפוט, לספור, ללמוד ולחשוב בהיגיון.

ליקוי זה בתפקוד הקוגניטיבי מלווה לעתים קרובות בחוסר או אי שליטה על המצב הרגשי, כמו גם התדרדרות בהתנהגות החברתית והפסיכולוגית. יחד עם זאת, מחקרים רפואיים מראים שלדמנציה אין השפעות על התודעה של האדם.

אף כי טרם זוהתה סיבה מוחלטת לדמנציה, קיימת הסכמה בקרב הקהילה הרפואית כי מצבים מסוימים הגורמים לנזק מוחי כמו שבץ מוחי ואלצהיימר יכולים להוביל להתפתחות דמנציה.

סוגים שכיחים של דמנציה וסיבותיהם

מחלת אלצהיימר: על פי המרכז הבינלאומי לבקרת ומניעת מחלות, מחלת אלצהיימר היא הגורם הכי משמעותי לדמנציה ומהווה בין 60-80 אחוזים מכל האבחנות של דמנציה, בקרב כ-5 אחוזים מהקשישים מעל גיל 65.

בדרך כלל המצב מופיע בגיל מתקדם, ומשפיע על כ-20 עד 25 אחוזים מהאנשים מעל גיל 80. למרות ההתקדמות הנוכחית במדע הרפואה ותיאוריות מבטיחות רבות, הגורמים המדויקים למחלות אלצהיימר נותרו לא ברורים. עם זאת, גיל, היסטוריה משפחתית וגורמים גנטיים נחשבים כיום לגורמי הסיכון להתפתחות מחלת אלצהיימר.

דמנציה של כלי הדם (וסקולרית): מצב זה מתרחש כתוצאה מירידה בזרימת הדם למוח וכתוצאה מכך למוות של תאי מוח. בדרך כלל המצב מתרחש כאשר כלי הדם בתוך המוח נחסמים על ידי הצטברות שומן או קרישי דם כמו במקרה של שבץ מוחי. זה מהווה בין 20 ל 25 אחוזים מכל מקרי הדמנציה. כאשר מתרחשת דמנציה של כלי הדם היא גורמת לאובדן זיכרון שיכול להיות פתאומי, הדרגתי, כרוני או קבוע.

דמנציה של גופיפי לואי: גופיפי לואי הם שארי חלבון המצטברים בתאי המוח וגורמים לתנודות במצב הרוח, תנועה, מחשבה ובעיות התנהגות. כמו דמנציה וסקולרית, גם סוג זה יכול להיות פתאומי, ולעיתים קרובות יותר, הוא אף מתקדם במהירות בהשוואה לסוגי דמנציה אחרים. אחד הסימפטומים הבולטים בו הוא הזיות ראייה וחלומות בהקיץ. עם זאת, זה פחות שכיח, ומהווה רק כ-5% עד 15% מכל האבחנות.

דמנציה פרונטו טמפורלית: בדרך כלל נגרמת כאשר נפגעים תאי עצב באונה הקדמית והטמפורלית. זה משפיע על כישוריו, התנהגותו ואישיותו המילולית של האדם הלוקה בה.

דמנציה מעורבת: סוג זה יכול להיגרם גם מכמה סיבות ביחד, בעיקר בקרב קשישים. השילובים הנפוצים ביותר שגורמים בסופו של דבר לדמנציה הם דמנציה וסקולרית ומחלת אלצהיימר. מחלות אחרות כמו מחלת פרקינסון, מחלת הנטינגטון ומחלת קרויצפלד-יעקב יכולות גם הן לגרום לתסמינים הקשורים לדמנציה.

גורמים אחרים הפוגעים בתאי מוח כמו שימוש והתמכרות לסמים ואלכוהול נקשרו לדמנציה.

אבחון

אבחנה נעשית על ידי בחינת התסמינים שקדמו לה ובאמצעות בדיקה גופנית. הרופא עשוי לבצע סדרה של בדיקות להערכת הקוגניציה, כלומר כל תפקודי המוח הקשורים בזיכרון, שליפת זיכרונות, קבלת החלטות, הכרה יומיומית של חפצים מוכרים, שפה והיכולת לעקוב אחר ההוראות.

טומוגרפיה מוחית יכולה להדגיש את השינויים שחלו במבנה המוח. טומוגרפיה ממוחשבת או הדמיית תהודה מגנטית מסייעות בזיהוי מצבים כמו אירוע מוחי העלולים לגרום לדמנציה.

כדי לטפל ולעזור לאנשים הסובלים מדמנציה, חשוב להתמקד בכל הפעילויות שהאדם עדיין יכול לבצע בבטחה. יש לעודד אותו להמשיך בפעילות היומיומית ולקיים יחסים חברתיים ככל האפשר. יש לעזור להם גם לשמור על אורח חיים בריא באמצעות פעילות גופנית, תזונה מתאימה וצריכת נוזלים מספקת.

סימנים וסימפטומים

דמנציה משפיעה על אנשים באופן שונה. לכן התסמינים תלויים בסיבת המחלה ובמאפיינים האישיים של האדם לפני המחלה. הסימנים והתסמינים עוברים שלושה שלבי התפתחות:

שלב מוקדם: לרוב לא שמים לב לשלב המוקדם של דמנציה, שכן היא מתפתחת בהדרגה. התסמינים השכיחים כוללים:

• שכחה
• אובדן תחושת זמן
• חוסר התמצאות במקום מוכר

שלב אמצעי: ככל שהדמנציה מתקדמת לשלב האמצעי, הסימנים והתסמינים נעשים בולטים יותר וכוללים:

• שכחה של אירועים אחרונים ושמות של אנשים
• אובדן התמצאות במקום כמו החצר או הבית
• קשיים גוברים בתקשורת
• צורך בטיפול אישי
• קשיים בהתנהגות, כולל הליכה ללא מטרה ושאילת שאלות חוזרות.

שלב מתקדם: בשלב מאוחר של דמנציה, מתפתחת תלות ופאסיביות כמעט מוחלטת. ליקויי זיכרון הופכים משמעותיים, וסימנים ותסמינים גופניים ניכרים יותר. התסמינים כוללים:

• אובדן התמצאות בזמן ובמרחב
• קשיים בהכרת קרובי משפחה וחברים
• הצורך ההולך וגובר בעזרה בטיפול אישי
• קושי בתנועה
• שינויים בהתנהגות עשויים להחמיר וכוללים אגרסיביות

טיפול

תלוי בגורם, מקרים של דמנציה עשויים להיות הפיכים או שאדם עשוי לחוות שיפור לאחר הטיפול בגורם. למרבה הצער, כאשר דמנציה נגרמת על ידי מצבים כמו מחלת אלצהיימר, נזק מוחי או קרישים בכלי הדם, הנזק הוא בלתי הפיך.

עם זאת ניתן לעשות הרבה כדי לתמוך ולשפר את חייהם של אנשים עם דמנציה, אלה המטפלים בהם ובני משפחותיהם.

הדבר החשוב ביותר הוא אבחון מוקדם כדי להבטיח ניהול מוקדם ומיטבי של המחלה. התהליך משלב מגוון רחב של טיפולים בהתאם לאופן בו החולה מושפע. אלו כוללים:

• אופטימיזציה של בריאות גופנית, יכולות קוגניטיביות, פעילות ורווחה.
• זיהוי וטיפול במחלות גופניות נלוות.
• זיהוי וטיפול בתסמינים התנהגותיים ופסיכולוגיים.
• מתן מידע ותמיכה ארוכת טווח למטפלים.

גורמי סיכון

אף על פי שגיל הוא גורם סיכון ידוע לדמנציה, היא איננה תוצאה בלתי נמנעת. למעשה, דמנציה לא משפיעה רק על קשישים. דמנציה מוקדמת (המוגדרת כהתחלת הסימפטומים לפני גיל 65) מהווה עד 9% מכלל מקרי הדמנציה. גורמי סיכון נוספים כוללים מתח, דיכאון, דרגות השכלה נמוכות, הדרה חברתית וחוסר פעילות גופנית.

מניעה

מחקרים מראים כי ניתן להפחית את הסיכון לפתח דמנציה אם מתאמנים באופן קבוע, מפסיקים לעשן, נמנעים מאלכוהול, שומרים על משקל ואכילה בריאה. שמירה על רמות תקינות של לחץ דם, כולסטרול וסוכר בדם הוכחה גם כדרך להפחתת הסיכון.

השלכות הדמנציה

ההשפעה החברתית והכלכלית

לדמנציה השפעות חברתיות וכלכליות משמעותיות מבחינת הוצאות רפואיות, עלויות סיוע סוציאלי וטיפול לא פורמלי. בשנת 2015 נאמדה ההוצאה הציבורית הכללית העולמית לדמנציה בכ-818 מיליארד דולר, התואם ל- 1.1% מהתוצר המקומי הגולמי הגלובלי. סך ההוצאות כחלק מהתמ"ג נעו בין 0.2% במדינות בעלות הכנסה נמוכה ל-1.4% במדינות בעלות הכנסה גבוהה.

השפעה על משפחות ומטפלים

דמנציה יכולה להשפיע עמוקות על משפחותיהם של הסובלים ממנה ושל אלו המטפלים בהם. לחץ פיזי, כלכלי ורגשי יכול להיות טראומטי מאוד עבור בני משפחה ומטפלים, והם זקוקים לתמיכה ממוסדות בריאות, חברתיים, פיננסיים ומשפטיים.

זכויות אדם

אנשים עם דמנציה נשללים לרוב מהזכויות הבסיסיות והחירויות העומדות לרשותם של אנשים אחרים. במדינות רבות, בתי אבות ובתי חולים סיעודיים עושים שימוש נרחב באמצעים גופניים ותרופות כדי להכיל חולים, למרות שישנן תקנות להגנה על זכויות האדם ועל חופש ובחירה.

על מנת להעניק טיפול איכותי לאנשים עם דמנציה ולמטפלים שלהם, יש צורך בתמיכה משפטית ראויה ותומכת המבוססת על תקני זכויות אדם המוכרים בינלאומית.

עובדות חשובות

• דמנציה היא תסמונת שבה יש ירידה ברמת הזיכרון, החשיבה, ההתנהגות והיכולת לבצע פעולות יומיומיות.
• דמנציה פוגעת בעיקר בקשישים, אך היא אינה מצב רגיל של הזדקנות.
• ברחבי העולם ישנם כ 50 מיליון אנשים עם דמנציה וכמעט 10 מיליון מקרים חדשים מתגלים מדי שנה.
• מחלת אלצהיימר היא הגורם השכיח ביותר לדמנציה – היא מהווה  60-70% מכל המקרים.
• דמנציה היא אחד הגורמים המובילים לנכות ותלות בקרב אנשים מבוגרים ברחבי העולם.
• לדמנציה השפעה פיזית, פסיכולוגית, חברתית וכלכלית לא רק על אנשים הסובלים ממנה, אלא גם על אנשים המטפלים בהם, משפחות והחברה כולה.