אנדומטריוזיס: כאשר כאב המחזור לא נורמלי (וסימן למחלה)

הנתונים הסטטיסטיים האחרונים מראים כי בערך 176 מיליון נשים ברחבי העולם סובלות מאנדומטריוזיס, מחלה גינקולוגית, הנגרמת כאשר תאי רירית הרחם (אנדומטריום) נודדים אל מחוץ לרחם, ומתמקמים באזורים שונים בגוף.

במהלך כל המחזור החודשי, הרקמה ממשיכה להתעבות, להתפרק ולדמם, ונלכדת בתוך הגוף. זו הסיבה העיקרית למדוע חלק מהנשים סובלות מכאבים קשים באופן אינטנסיבי במהלך הווסת.

עם זאת, מבחינה סטטיסטית נשים רבות הן א-סימפטומטיות, ולכן מתפתחים לאיטם תסמינים אחרים בגוף. להיות מודעות לסימפטומים ולגורמים של אנדומטריוזיס, יסייע לכן לאבחן את הבעיה בהקדם ולהימנע מסיבוכים קשים שעלולים להיות לה, כגון אי פוריות.

מהו אנדומטריוזיס ומי נמצאת בסיכון?

רקמת רירית הרחם מורכבת מרקמת החיבור, תאי הדם והבלוטות. היא בדרך כלל גדלה ברחם וממלאת תפקיד מרכזי ביותר בהכנת פנים הרחם לביוץ. כאשר ישנה הצטברות של רקמת רירית הרחם מחוצה לו, הדבר מוביל למחלה הנקראת “אנדומטריוזיס”.

למרות שאנדומטריוזיס היא לא מחלה חדשה, רק עכשיו חוקרים וגינקולוגים מתחילים לשים דגש עליה. אין ראיות ברורות על מה יכול להגביר את הסיכון לללקות בה, אבל דבר אחד ברור – זה יכול להשפיע על נערות ונשים החל מגילאי חמש-עשרה לשנות הארבעים לחייהן.

בדיקות גינקולוגיות קבועות יכולות לעזור לזהות את הסימנים הראשונים של המחלה.

אנדומטריוזיס יכולה למעשה להתפתח בכל מקום בגוף, אך אזור האגן הוא הפגיע ביותר. אנדומטריוזיס עשויה להשפיע על בלוטות הלימפה, הצפק, החצוצרות והשחלות.

אנדומטריוזיס אינה מדבקת. מי שנמצאות בסיכון הן נשים שסבלו או סובלות- מאסטמה, אלרגיות, תסמונת העייפות הכרונית, רגישויות כימיות מסוימות ומחלות אוטואימוניות, סרטן השד או השחלות.

גורמי סיכון אחרים הם:

• רמות גבוהות של אסטרוגן
• אורח חיים לא פעיל ואכילה לקויה
• צריכת אלכוהול עודפת
• צריכת קפאין קבועה
• מחזורים לא סדירים
• נשים עם ווסת הנמשכת מעל לשבוע
• בעיות אחרות של הווסת
• בעיות ברחם
• זיהום באגן
• מבחינה גנטית: כאשר מישהי מבנות המשפחה סבלה מהמחלה.
• נשים שלא ילדו
• חשיפה מתמשכת לכימיקלים מסוימים- כמו פתאלטים.

נטייה גנטית היא גורם הסיכון העיקרי. מחקרים רבים גילו כי אחיות ובנות של נשים שיש להן אנדומטריוזיס נמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות במחלה.

מהם השלבים העיקריים של אנדומטריוזיס?

המחלה כוללת ארבעה שלבים עיקריים- מינימלי, קל, בינוני וקשה. הכמות, המיקום, העומק וגודלם של שתלי רירית הרחם- עוזרים לקבוע את השלב שבו האנדומטריוזיס נמצאת.

• השלב המינימלי– כולל דלקת סביב או בחלל האגן, ופיתוח של פצעים קטנים או נגעים ובמעט שתלים של אנדומטריוזיס בשחלה.
• השלב הקל– מאופיין בנגעים קלים ובשתלי רירית רחם המופיעים על רקמת האגן ו / או השחלות.
• השלב הבינוני– מאופיין בשתלי רירית רחם רבים ברקמת האגן או השחלות כמו בהרבה נגעים.
• השלב הקשה והחמור של המחלה- מאופיין על ידי נגעים המופיעים על המעיים והחצוצרות, ובשתלי רירית רחם רבים מאוד ברקמת האגן והשחלות.

מהם הגורמים לאנדומטריוזיס?

אין גורמים מוכחים לאנדומטריוזיס, אבל מלבד הגנטיקה, הגורמים המובילים למחלה זו הם:

• מערכת חיסונית חלשה מאוד שמונעת את הרס רקמת הרחם החוץ רחמית.
• הוצאת תאים לא נכונה המבוצעת על ידי מערכת הלימפה.
• צלקות ניתוחיות המתרחשות במהלך ניתוח כמו חתך או כריתת רחם.
• התפתחות עוברית לא תקינה.
• גידול תא גזע עובריים
• בעיות בזרימת הווסת המערבות הכנסת דם מהווסת לתוך האגן והחצוצרות במקום לצאת מהגוף בדרך הנורמלית.

מהם התסמינים העיקריים?

ישנם סימפטומים חבויים וגלויים של אנדומטריוזיס. בעיות רפואיות כמו תסמונת המעי הרגיז (IBS), ציסטות בשחלות, מחלות דלקתיות באגן (PID) ודלקת כרונית- לעיתים קרובות מחקים את הסימפטומים המוקדמים של אנדומטריוזיס.

אם אתן חוות לפחות 5 מהתסמינים הבאים, ייתכן שאתן נמצאות בסיכון ועליכן להיזהר:

• כאבי ווסת קשים, אשר פשוט מרתקים אתכן למיטה.
• כאב חמור הנמשך כשבוע-שבועיים לפני הווסת.
• דימום או כתמים שלא במהלך הווסת
• כאב במהלך יחסי מין (דיספרוניה).
• עצבנות, תנודות במצב הרוח ועייפות כרונית.
• בחילה תכופה המביאה לעיתים קרובות להקאה.
• דם בשתן או בצואה.
• בעיות בדרכי השתן והמעיים- כולל כאבי בטן, נפיחות, עצירות ושלשולים.
• דימום וסתי כבד – כאשר יש צורך בהחלפת טמפון או פד בכל שעתיים או פחות מכך.
• מחזורי הווסת נמשכים יותר משבוע.
• כאבי גב תחתון כרוניים.
• כאבי אגן חזקים.
• אי-פוריות
• היפוגליקמיה
• חום גוף מעט גבוה מהנורמלי.
• כאבי ראש כרוניים

מאחר שיתכן שגם לא יופיעו שום סימפטומים, במיוחד במהלך שני השלבים הראשונים של אנדומטריוזיס- זה חיוני להבדק אצל גינקולוג לפחות כל חודשיים.

למרות שהסיכון לאי פוריות גבוה, נשים עם אנדומטריוזיס יכולות להיכנס להריון, ולקבל הקלה זמנית הסימפטומים.

בנוסף, ישנו  קשר בין אנדומטריוזיס לסרטן, במיוחד לסוגים מסוימים של סרטן המוח, סרטן השחלות ולימפומה שאינה הודג’קין. עם זאת, לאנדומטריוזיס אין שום קשר לסרטן רירית הרחם.

האפשרויות העיקריות לטיפול באנדומטריוזיס

אנדומטריוזיס היא מחלה גניקולוגית שאין לה מרפא, אבל בהחלט ניתנת לניהול. נדגיש, שחשוב שלא תטפלו בה רק בבית גם אם אתן נמצאות רק בשלב הראשון של המחלה. כאשר מתעלמים או מטופלים באופן שגוי, אנדומטריוזיס יכולה להשפיע לרעה על הבריאות הכללית ולהוביל לעקרות.

ישנן אפשרויות ניתוחיות זמינות בכדי לעזור להקל על הסימפטומים של אנדומטריוזיס ולמנוע אפשרות לסיבוכים פוטנציאליים. הגינקולוגים תמיד מנסים אפשרויות תרופתיות לפני הכל, אבל כאשר המצב אינו משתפר, ניתוח עשוי להיות האופציה היחידה.

מלבד אפשרויות כירורגיות רפואיות, ייתכן גם שתזדקקו לעזרה פסיכולוגית שתסייע לטפל בבעיות נפשיות הקשורות לאנדומטריוזיס- כגון חרדה, פחד מפני אי-פוריות, סרטן ודיכאון.

להלן האפשרויות העיקריות לטיפול באנדומטריוזיס הזמינות כיום

הורמונים: אמצעי מניעה הורמונליים מונעים הצטברות חודשית וצמיחה של רקמות רירית הרחם. שימוש בטבעת לנרתיק, מדבקות וגלולות למניעת הריון- מסייעות להקל או להעלים את הכאב במצבים של אנדומטריוזיס מינימלי או קל.

משחררי הורמוני גונדוטרופין (Gn-RH)- אנטגוניסטים ואגוניסטים: אלה מסייעים לחסום את ייצור האסטרוגן שמעורר את השחלה. ההורמון אסטרוגן אחראי בעיקר על התפתחות והסדרת המאפיינים המיניים הנשיים. זה עוזר למנוע את הווסת וליצור מעין גיל מעבר באופן מלאכותי. עם זאת, לטיפול זה יש תופעות לוואי- כגון גלי חום ויובש בנרתיק.

הזרקת Medroxyprogesterone– נעשית על מנת לעצור את מחזור הווסת למשך זמן מה. זה עוזר למנוע את צמיחתם של שתלי רירית הרחם ולהפחית את הכאב ותסמינים אחרים של אנדומטריוזיס. תופעות הלוואי הן תופעת “הנרתיק מדוכא”, חרדה, עלייה במשקל, מסת עצם לקויה וחסינות חלשה.

דאנאזול (Danazol) – הוא עוד טיפול המקל על הסימפטומים של אנדומטריוזיס. אבל טיפול זה יכול לעורר צמיחת שיער חריגה בכל הגוף, ולגרום לשעירות ולאקנה.

משככי כאבים: עבור נשים עם אנדומטריוזיס אשר חוות כאבים קשים נרשמים משככי כאבים, כגון איבופרופן.

ניתוח שמרני: כאשר כל הטיפולים שציינו קודם נכשלים, ניתוח שמרני יכול להיות האופציה היחידה. רופאים ממליצים על סוג זה של ניתוח עבור נשים עם אנדומטריוזיס שרוצות להיכנס להריון או הסובלות מכאבים בלתי נסבלים שלא מצליחים לטפל בהן בדרכים המקובלות. הניתוח השמרני כולל הרס או הסרה של גידולי רירית הרחם מבלי לפגוע באיברי הרבייה.

לפרוסקופיה: הליך אבחוני-כירורגי זה- משמש כדי לאבחן, לדמות, ובמקרים מסוימים אף להסיר את רקמת רירית הרחם.

כריתת רחם: זהו המוצא האחרון- כאשר שום טיפול אחר לא עוזר ומצב החולה הולך ומחמיר במהירות. כריתת רחם כוללת את כריתת צוואר הרחם והרחם. חשוב להסיר את השחלות שכן הן מעוררים את ייצור האסטרוגן, הורמון המקדם את הצמיחה של רקמת רירית הרחם. זהו צעד דרסטי שנעשה במקרים חריגים בלבד לאחר הרבה מאוד בדיקות.

ניתוח מקלעת העצבית ((Neurectomy presacral: כמו כריתת רחם, גם ניתוח מקלעת העצבית מבוצע לעתים רחוקות מאוד – בעיקר במקרים קיצוניים הכרוכים בבעיות בלתי הפיכות- עם עצירות מעיים ועצירות שתן . הניתוח כרוך בחיתוך העצבים המובילים אל הרחם.

אופיואידים: כאשר הכאב חזק מאוד ברמה בלתי נסבלת עבור החולה- רופא רשאי לרשום טבליות מורפיום סולפט, או משככי כאבים אופיואידים אחרים.

מהם הסיבוכים העיקריים של אנדומטריוזיס?

אי פוריות ובעיות בכניסה להריון הם הסיבוכים החמורים ביותר של אנדומטריוזיס. לנשים הנמצאות בשלב המינימלי או הקל של המחלה יש את הסיכוי הגבוה ביותר להכנס להריון ולהצליח ללדת. עם זאת, תמיד יש סיכון להפלות ובעיות התפתחותיות של העובר.

למרבה הצער, תרופות וטיפולים לא תמיד מסייעים להגביר את הפוריות, גם אם הם עוזרים להעלים את רוב הסימפטומים של אנדומטריוזיס.

אם אובחנתן עם בעיות פוריות ייתכן שיהיה צורך לשקול הליך כירורגי כדי להסיר את רקמת רירית הרחם. עם זאת, טיפול זה לא מצליח עבור כל הנשים עם אנדומטריוזיס- ולכן טיפולי פוריות נוספים עשויים להידרש כדי לעזור להגדיל את הסיכויים להיכנס להריון וללדת תינוק בריא.

אם אובחנתן עם שלבים מוקדמים של אנדומטריוזיס או שאתן יודעות על מישהי מבנות משפחתכן שסבלה מהמחלה- אולי כדאי לכן לחשוב על להיכנס להריון בהקדם האפשרי – כמובן, רק אם אתן רוצות להביא ילדים . ככל שהסימפטומים מחריפים עם הזמן, הסיכויים להרות יורדים.

מלבד מאי-פוריות, אנדומטריוזיס יכולה להוביל להרבה סיבוכים אחרים, כולל בשלפוחית ​​בשתן ובמעיים, התפתחות רקמת צלקת והעלאת הסיכוי להתפתחות הידבקות בין איברים, דלקת (ובמקרים מסוימים כרונית), ציסטות בשחלות, סיכון גבוה יותר לאדנוקרצינומה הקשורה לאנדומטריוזיס או סרטן השחלות, עקרות ועוד.

חיוני ביותר להתייעץ עם מומחה ולקבל טיפולים בבתי חולים בלבד. לא רק שתוכלו למנוע סיבוכים עתידיים, אלא גם תוכלו להקל ולמנוע את הסימפטומים הנוראיים של אנדומטריוזיס.

האם ניתן לטפל באנדומטריוזיס בבית?

כאמור, חובה להתייעץ עם רופא– אם כי יש כמה דברים שתוכלו לעשות בבית על מנת להפחית את הסימפטומים של אנדומטריוזיס. קודם כל, התחילו עם ביקורת על תוכנית האכילה השבועית או החודשית שלכן. האם היא מכילה יותר מדי מזון מעובד, קפאין או אלכוהול?

אכילת מזונות בריאים- ירקות ופירות – מסייעים בחיזוק המערכת החיסונית ומספקים לגוף חומרים מזינים חיוניים. חשוב ביותר לא לדלג על הארוחות, במיוחד על ארוחות הבוקר – אתן זקוקות לגוף חזק שיוכל להילחם בתסמינים של אנדומטריוזיס. הימנעו משתיית יותר מדי קפאין ואלכוהול ועברו לשתות משקאות בריאים במקומם.

שנית, למדו איך לשלוט ברגשות שלכן. נשים רבות מתוודות כי הן סובלות מהתקפי פאניקה, דיכאון והפרעות נפשיות אחרות בשל הפחד שלא יוכלו ללדת. שמרו על רמות הלחץ בשליטה וחשבו מחשבות חיוביות.

אם אתן חיות אורח חיים יושבני או שאתן לא מסוגלות להתעמל בגלל הכאב או תסמינים אחרים של המחלה- שקלו לעשות הליכה או מתיחות כמה פעמים ביום. פעילות גופנית קלה הוכחה כמקלה על הכאב ומעכבת את התפתחות המחלה על ידי הורדת רמות האסטרוגן.

אם אתן מעשנות, הרגל זה יכול גם להפעיל תסמינים של אנדומטריוזיס. אותו הדבר רלוונטי לגבי עייפות כרונית ושינה מעטה.

לעולם אל תיטלו תרופות ללא התייעצות עם הגינקולוג, והימנעו מנטילת תרופות ביתיות המבטיחות לרפא אנדומטריוזיס במהירות.

לידה וגנילית יכולה גם כן להפחית את הסבירות לאנדומטריוזיס. הסטטיסטיקה מראה כי נשים אשר לא ילדו בלידה וגינלית (ילדו בניתוח קיסרי) נוטות יותר לפתח אנדומטריוזיס בשלבים שונים.

אנדומטריוזיס היא מחלה קשה שיכולה להשפיע על כל אישה, מגיל ההתבגרות ועד גיל המעבר. אבל גם חשוב להבין שאי פוריות לא תמיד נגרמת בגלל המחלה הזו.

אם אתן מתקשות להיכנס להריון או לשאת את ההריון והעובר בצורה תקינה-  ואתן סובלות מכמה מהתסמינים שהוזכרו לעיל, רוב הסיכויים שיש לכן אנדומטריוזיס. ראו גינקולוג בהקדם האפשרי, כדי למנוע ניתוחים וסיבוכים עתידיים. טיפול עצמי אסור בתכלית.