האם ניתן להיכנס לטראומה מצפייה בסרטוני זוועה?

האירועים הטרגיים שהתרחשו ב-7 באוקטובר, לא רק הותירו חותם על מי שנפגע ישירות באירועים, אלא גם על אינספור אנשים שנתקלו במחזות המחרידים באמצעות סרטונים שהופצו ברשתות החברתיות.

תופעה זו מעלה שאלה חשובה לגבי ההשפעה הפסיכולוגית של חשיפה לתכנים גרפיים כאלה והאם ניתן לחוות סוג של טראומה גם מרחוק? גללו למטה כדי לקרוא.

מהי טראומה?

טראומה היא תגובה נפשית לאירוע מלחיץ בצורה יוצאת דופן, המציפה את יכולתו של האדם להתמודד, הגורמת לתחושות של חוסר אונים ומצמצמת את תחושת העצמי שלו ואת יכולתו להרגיש מגוון שלם של רגשות. בדרך כלל, טראומה נקשרת לחוויות ממקור ראשון. עם זאת, בעולם הדיגיטלי של היום, תגובות טראומטיות יכולות להיות להתרחש גם על ידי חשיפה לתמונות גרפיות וסרטונים, גם אם האדם אינו נוכח פיזית במקום.

חשוב לציין שלא כל מי שנחשף לתוכן כזה יפתח טראומה. תסמינים שכדאי לשים לב אליהם כוללים:

• מחשבות חודרניות של התכנים.
• חרדה מוגברת או פחד.
• שינויים במצב הרוח, כגון עצבות מתמשכת או עצבנות.
• קשיי שינה, כולל סיוטים.
• תחושה קהה או ניתוק מאחרים.

טראומה משנית

טראומה משנית מתרחשת כאשר אדם נחשף לפרטים של אירוע טראומטי, לרוב באמצעות העבודה שלו (כמו מטפלים או עיתונאים) או באמצעות צריכה של תכנים קשים דרך התקשורת. סרטונים גרפיים, כמו אלה מההתקפה בדרום, יכולים להשפיע עמוקות על הנפש, ולהוביל לתסמינים הדומים להפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), כולל חרדה, מתח, סיוטים או מחשבות חודרניות.

תפקידה של המדיה החברתית

בעידן הדיגיטלי של היום, פלטפורמות מדיה חברתיות ואפליקציות להעברת הודעות יכולות להפיץ במהירות תוכן גרפי, לרוב ללא מסננים או אזהרות. חשיפה בלתי מוגבלת זו מהווה סיכון משמעותי לנפש שלנו. בעוד שפלטפורמות אלו מנסות להגביל את התוכן, הכמות והמהירות של שיתוף המידע מקשים על הגנה מלאה על המשתמשים מפני תוכן מטריד.

מה עושים? אסטרטגיות התמודדות ומניעה

כדי למתן את ההשפעה של טראומה משנית, חשוב להיות מודעים למדיה שאנו צורכים. הגבלת החשיפה לתוכן גרפי והקפדה על המקורות יכולים לעזור. עבור אלה שכבר מושפעים, חיפוש תמיכה מאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, שיחה עם חברים ובני משפחה, ותרגול טיפול עצמי הם צעדים חיוניים. קראו גם: 10 דרכים יעילות להפחתת לחץ נפשי בתקופות מלחיצות במיוחד