אבנים בכיס המרה (באנגלית – Gallstones) הם משקעים (אבנים) הנוצרים בכיס המרה ושכיחותם בקרב האוכלוסיה גבוהה. קראו על מה גורם לאבני כיס מרה, הסוגים, מהם הסימנים, דרכי האבחון, דרכי הטיפול והמניעה.
על פי המכון הלאומי לסוכרת ומחלות עיכול וכליות של ארה”ב, (1) 10% עד 15% מהמבוגרים סובלים ממחלת אבני כיס המרה בארצות הברית.
הצטרפו לאגוגופון!
ותקבלו תכנים בחינם ישירות לווצאפ!
כמיליון מקרים מאובחנים מדי שנה, ו-800 אלף ניתוחים מבוצעים כדי לטפל באבנים בכיס המרה.
נתונים אלה מצביעים על כך שאבני כיס המרה היא אחת מהבעיות השכיחות ביותר במערכת העיכול המצריכה אשפוז.
במאמר זה, נכנס לעומק בנושא אבני כיס המרה, עם מידע מדעי מבוסס לגבי דרכי האבחון, ההתמודדות והמניעה.
מה הם אבנים בכיס המרה?
אבני כיס המרה הם משקעים קשים הנוצרים בכיס המרה. אבני אלו יכולים להופיע כמשקע אחד גדול או משקעים רבים וקטנים יותר.
מבחינת גודל האבנים, הן נעות בין גודל של גרגר חול קטן עד לגודל של כדור גולף. (2)
כיס המרה הוא חלק ממערכת המרה, הכוללת גם את הכבד ואת הלבלב. זהו איבר חלול קטן, בצורת אגס, שבו מרה מאוחסנת ומרוכזת לפני שהיא משוחררת במעי הדק, שם היא מעכלת שומנים ומסייעת בקליטת ויטמינים מסיסים בשומן וחומרים מזינים אחרים.
כיס המרה נמצא בצד הימני העליון של הבטן, ממש מתחת לכבד. (3)
בעיקרון, ישנם שני סוגים של אבני כיס מרה (4):
- אבני כולסטרול – המהוות יותר מ-80% ממקרי אבני כיס המרה ולעתים קרובות מופיעות בצבע צהוב ירוק. הן מורכבות בעיקר של כולסטרול שלא מומס.
- אבני פיגמנט – קטנות וכהות יותר. נוצרות כאשר יש עודף בילירובין במיץ המרה.
סימנים ותסמינים של אבני כיס המרה
אבנים בכיס המרה עשויות או לא עשויות לגרום לסימנים ותסמינים. למעשה, רוב האנשים לא יודעים שיש להם אבנים בכיס המרה עד שהם עוברים בדיקות מסיבות אחרות והאבנים מזוהות.
רוב התסמינים המוזכרים להלן מופיעים כאשר אבני המרה בצינורות המרה וגורמות לחסימה. (5)
- הסימפטום השכיח ביותר הוא התפרצות פתאומית של כאב בחלק הימני העליון של הבטן, ממש מתחת לעצם החזה. הכאב מגיע לפרקים והוא יכול להימשך בין כמה דקות עד שעות. הכאב הוא בדרך כלל חמור, קהה, קבוע והוא עשוי להקרין לכתף הימנית או האזור בין השכמות.
- בחילה והקאה
- בעיות עיכול כגון נפיחות, עיכול, צרבת
- חום
- חוסר סבילות למזון שומני
- צהבת (הצהבה של העור והעיניים) במיוחד אם הבילירובין גבוה
סימני אזהרה לבעיה חמורה הדורשת התייחסות מיידית:
- כאב בטן חזק ומתמשך
- צהבת
- חום גבוה מלווה בצמרמורת
הגורמים לאבנים בכיס המרה
אבני כיס המרה נוצרות כאשר רמות גבוהות של שומן ומיצי מרה יוצרים גבישים. גבישים אלה משתלבים ועם הזמן מתרחבים ויוצרים אבנים.
רוב המחקרים (6) מראים כי אבני מרה נוצרים כאשר:
כולסטרול גבוה: בנסיבות רגילות, למרה יש מספיק תרכובות פעילות כדי להמיס את הכולסטרול המופרש על ידי הכבד.
עם זאת, כאשר הכבד מייצר יותר מדי כולסטרול מאשר המרה יכולה לטפל, עודף הכולסטרול לא מומס מתגבש ובסופו של דבר נוצרות האבנים.
בילירובין גבוה: בילירובין הוא פיגמנט כתום-צהוב שנוצר במהלך התפרקות של תאי הדם האדומים.
הכבד מפריש את הבילירובין מהמרה. כאשר יש בעיה בכבד כגון שחמת הכבד או פירוק יתר של כדוריות דם אדומות כמו באנמיה חרמשית, יהיה יותר מדי בילירובין אשר תורם להיווצרות אבנים בכיס המרה.
תנועת לקויה של כיס המרה: כלומר, כיס המרה אינו מתרוקן לחלוטין או לא לעיתים קרובות מספיק. טונוס שרירים חלש כפי שניתן לראות אצל אנשים עם פגיעה בחוט השדרה עשוי לתרום לבעיה זו. המרה בסופו של דבר הופכת למרוכזת מאוד, דבר המוביל להתגבשות והיווצרות האבנים.
גורמים ספציפיים מגבירים את הסיכון לאבני מרה בקרב אנשים מסוימים (7) והם:
- גיל האדם 40 שנה ומעלה
- עודף משקל
- אורח חיים לא פעיל
- תזונה עשירה בשומן ועלייה ברמת הכולסטרול
- תזונה דלה בסיבים
- היסטוריה משפחתית של אבני כיס מרה
- מחלת כבד
- איבוד משקל מהיר מדי, כמו בדיאטות כאסח קיצוניות
- הריון
- סוכרת
- תרופות מסוימות כגון גלולות למניעת הריון, תחליפי הורמונים או תרופות להורדת כולסטרול
נשים, וקשישים גם הם בסיכון גבוה יותר.
איך מאבחנים אבנים בכיס המרה?
כדי לאבחן אבני מרה, הרופאים מסתמכים על השילוב של סימנים ותסמינים שמופיעים, בדיקות הדמיה ובדיקות מעבדה. (8)
בדיקות הדמיה מאפשרות הדמיה של כיס המרה, בעוד שבדיקות המעבדה מסייעות בזיהוי רמות ביומרקר אנורמליות או זיהומים.
אולטראסאונד בטן היא הבדיקה הנפוצה ביותר מאחר והיא לא פולשנית ואינה כוללת חשיפה לקרינה. הבדיקה מזהה אבני מרה ויכולה להראות את הדלקת והחסימה בכיס המרה.
כולציסטוגרפיה – הבדיקה כרוכה בנטילת יוד דרך הפה במשך לילה אחד או שניים. היוד נספג לאחר מכן על ידי מערכת העיכול לתוך זרם הדם, מועבר אל הכבד ולאחר מכן מופרש למרה בתוך כיס המרה.
בגלל שהיוד הוא צפוף ורדיופאקי (אטום לקרינת רנטגן), הוא עוזר לדמות את כיס המרה ברנטגן. החיסרון של בדיקה זו הוא שזה לוקח זמן. לרוב הרפואה מעדיפה את השימוש באולטראסאונד.
אולטראסאונד בטן וכולציסטוגרפיה לעיתים קרובות מספיקות כדי לאבחן אבנים בכיס המרה, אבל יש כמה מקרים ששיטות אחרות עשויות להיות שימושיות. בדיקות נוספות כוללות:
אולטרסאונד אנדוסקופי יכול לסייע לבדוק נוכחות של מחלות במערכת העיכול והריאות. היא כרוכה בהחדרת צינור לתוך הפה, דרך הבטן עד החלק העליון של המעי הדק. אולטרסאונד אנדוסקופי נחשב לעדיף יותר מאשר אולטרסאונד הבטן המסורתי מאחר והוא מספק תמונות ברזולוציה גבוהה של אפילו נגעים קטנים מאוד.
תהודה מגנטית כולנגיופנקראטוגרפית (MRCP) – משתמשת בשדה מגנטי רב עוצמה וגלי רדיו כדי לבדוק את הכבד, כיס המרה, צינור המרה, ואת הלבלב.
סריקת כולסינטיגרפיה (HIDA) שימושית כדי לגלות אם כיס המרה מתרוקן כראוי או האם יש חסימה של אבני מרה, גידולים, או חולי חבוי אחר.
הבדיקה נעשית על ידי הזרקת חומר רדיואקטיבי לא מזיק לתוך הווריד של האדם. מצלמת גמא מיוחדת עוקבת אחר התנועה של החומר דרך הכבד, כיס המרה, צינור המרה והמעי הדק.
אנדוסקופיה של דרכי המרה והלבלב (ERCP) הבדיקהמשלבת הן אנדוסקופיה של מערכת העיכול העליונה והן הדמית רנטגן כדי לאבחן אבני מרה, ובעיות במרה ובלבלב.
במהלך ההליך, הרופא יכול לפתוח צינורות חסומים או צרים, לשבור או להסיר אבני מרה, להוציא רקמות לבדיקות מעבדה ולהסיר גידולים אם יש.
רנטגן חזה – נחוץ גם כדי לשלול זיהומים בחזה כגון דלקת ריאות מאחר והיא עלולה לגרום לכאב באזור העליון של הבטן.
בדיקות מעבדה כוללות בדיקות דם כדי לשלול זיהומים או חסימות.
בדיקות שתן גם כן יכולות להיעשות כדי לשלול זיהומים בכליות.
דרכים לטיפול באבני כיס מרה
אבני מרה הגורמות לסימנים ותסמינים עשויות לדרוש ניתוח בעוד שבמקרים אחרים בדרך כלל אין צורך בטיפול פולשני. אפשרויות הטיפול כוללות:
כריתת כיס המרה (Cholecystectomy) הליך כירורגי להסרת כיס המרה.
ישנם שני סוגים שונים של ניתוח זה. הוא יכול להיעשות באמצעות לפרוסקופיה או כהליך ניתוחי פתוח.
במהלך ניתוח פתוח לכריתת כיס המרה, המנתח עושה חתך ממש מתחת אזור הצלעות בצד ימין, ואז מגיע לכיס המרה ומסיר אותו.
כריתת כיס מרה לפרוסקופית, לעומת זאת, פולשנית פחות, המנתח מבצע כמה חתכים קטנים בגודל כ-2 ס”מ ואז משתמש במכשיר המכונה לפרוסקופ כדי לזהות את כיס המרה ולהסירו.
ניתוח לכריתת כיס המרה לפרוסקופי דורש שהייה קצרה בבית החולים, בהליך זה יש פחות כאב ויש לו תקופת החלמה קצרה יותר.
לאחר הסרת כיס המרה, המרה זורמת ישירות מהכבד למעי הדק. אפשר להמשיך בחיים נורמליים ופרודוקטיביים, שכן איבר זה אינו חיוני להישרדות.
כמו כן, לא נדרש שינוי מיוחד של תזונה לאחר הסרת כיס המרה. הבעיה היחידה שעשוייה להתרחש היא שלשולים קלים כאשר המרה זורמת אל המעיים כאשר אין צורך בכך.
ריסוק חוץ גופי בגלי הלם (ESWL) אם כי טיפול זה לא נפוץ, ניתן לשקול לבצעו כאשר הסרה אנדוסקופית או ניתוח להסרת אבני המרה נכשלים.
בהליך זה משתמשים במכשיר היוצר גלי הלם כדי לשבור את אבני המרה לחתיכות זעירות שיכולות לעבור דרך מערכת המרה מבלי לגרום לנזקים כלשהם.
תרופות להתמוססות אבני המרה – התרופות עובדות על ידי מניעת ייצור של כולסטרול בכבד וממוססות כולסטרול היוצר את אבני המרה. תרופות אחרות מסייעות לווסת את רמות הכולסטרול על ידי הפחתת הקצב בו המעי הדק סופג כולסטרול וגם שוברת משקעים המכילים כולסטרול.
החיסרון העיקרי עם תרופות הוא שזה עלול לקחת חודשים ואף שנים כדי למוסס את אבני המרה. יתר על כן, אבני המרה יכולות לחזור כאשר מפסיקים את השימוש בתרופות. לכן הם שמורים רק לאותם אנשים שאינם נמצאים במצב של ניתוח.
תרופות טבעיות
ברגע שהאבנים בכיס המרה נוצרות הן יכולות להתכווץ, לגדול או להישאר באותו גודל במשך שנים. יתר על כן, אבנים חדשות יכולות להתפתח בעוד אלה הקיימות הם מומסות או מסולקות מתוך הגוף.
לכן, יש צורך בהסרת אבני המרה אופן כירורגי או לנהל את המצב באופן קפדני.
כאשר הניתוח אינו אופציה או לא ניתן לעשותו מיד, יש לנקוט בצעדים מסוימים כדי להקל או למנוע את הסימפטומים.
צריכת מים נאותה – יש לצרוך נוזלים בכמות מספקת במרווחים קבועים לאורך כל היום כדי לדלל את חומצות המרה ולהקטין את זמן השהות של המרה בכיס המרה. הדבר עוזר להפחית את הכאב ולמנוע היווצרות של אבני מרה חדשות.
הימנעות משומן או מזונות שמנים – שומנים בלתי רוויים מהווים טריגר לכאב בכיס המרה. לכן, יש לדלג על מזונות עתירי שומן ונוזלים כמו צ ‘יפס, רטבים, רטבי בשר, או חלב מלא שומן ובמקום זאת, ללכת על מזונות לא מעובדים ועשירים בסיבים.
משככי כאבים – ניתן להקל על כאב בכיס המרה באמצעות משככי כאבים. עם זאת, יש לקחת משככי כאבים לאחר ביקור אצל הרופא. שיכוך הכאב מבלי לטפל בבעיה הבסיסית רק תחריף את המצב לאורך הזמן.
חומץ תפוחים – לחומץ תפוחים יש תכונות אנטי דלקתיות שיכולות לעזור להקל על הכאב. (9) האופי החומצי שלו גם מונע מהכבד לייצר כולסטרול מופרז.
כדי להכין את המשקה, יש לערבב כף אחת של חומץ תפוחים גולמי לא מסונן בכוס של מיץ תפוחים ולשתות בכל פעם שאתם חווים כאבים.
לחלופין, ניתן להוסיף שתי כפיות של חומץ תפוחים וכפית אחת של מיץ לימון לכוס מים חמים. את התערובת ניתן לשתות על בטן ריקה בבוקר למשך תקופה של 2 עד 4 שבועות.
חשוב לא לצרוך חומץ תפוחים ישירות מאחר והחומציות שלו יכולה להזיק לשיניים. רצוי, להשתמש בקש שתייה.
גדילן מצוי – ידוע בעיקר בזכות תכונותיו להגנה על הכבד ונוגדות גודש. ניתן לייחס את הגדילן המצוי למטפל האנגלי המפורסם ניקולס קולפפר שגרס כי הצמח מצוין לנשיאת מרה. (10)
הגדילן מכיל פיטוכימיקלים הפועלים כמו נוגדי חמצון ודמולצנט (חומר מרגיע) למרה.
את הגדילן המצוי ניתן לקחת בצורת תוסף, או זרעים שניתן לטחון לאבקה ולשתות כמו תה.
כדי להכין תה גדילן מצוי, יש לטחון כף אחת של הזרעים, לשים את האבקה בשלוש כוסות מים, להביא את המים ולרתיחה. כבו, המתינו במשך 20 דקות, ולאחר מכן להוסיף דבש לפי הטעם. שתו 2-3 פעמים ביום במשך שבוע.
רטיות חמות – יישום של חום על האזור העליון הימני של הבטן יכול להיות מרגיע. הפעולה מרגיעה התכווצויות הנגרמות על ידי הכאב ומקלות על הלחץ על ידי הרחבה של כלי הדם ומקלה על הלחץ להיבנות.
ניקוי כיס המרה – למרות שאין גיבוי מדעי לניקוי כיס המרה, כמה מטפלים ממליצים על כך.
הטיפול כולל שתייה או אכילה שילוב של שמן זית ומיץ לימון או מיץ תפוחים ומיץ ירקות. התערובת נלקחת במשך יומיים או יותר, בלי לאכול שום דבר אחר.
ניקוי כיס המרה נקרא גם שטיפת כיס המרה או שטיפת הכבד.
סיבוכים של אבנים בכיס המרה
מאחר מהאבנים מתערבבות עם תוכן אחר של כיס המרה, הן עלולות לחסום כניסות ויציאות של מיצי עיכול ואנזימים.
אם החסימה נמשכת, כיס המרה נאלץ להתכווץ באופן חזק יותר ובגלל הלחץ המוגבר עלולה להתרחש נפיחות ועמידה של מיצי המרה כתוצאה מדלקת.
דלקת של כיס המרה ידועה בשם כוליסיסטיטיס (Cholecystitis) והיא כמעט תמיד נוכחת בקרב אנשים עם אבנים בכיס המרה. זהו הסיבוך השכיח ביותר של אבני המרה.
גם הלבלב נהיה דלקתי לעתים קרובות, מצב הנקרא דלקת הלבלב (Pancreatitis). דלקת זו, במיוחד אם היה חריפה, יכולה להיות מסכנת חיים.
סיבוכים נדירים אחרים הם צהבת חסימתית, זיהום של דרכי המרה, סרטן של כיס המרה. (11)
האם ניתן למנוע אבנים בכיס המרה?
תרופות וניתוחים לבדם אינם יכולם יכול לתקן את הבעיה הגורמת מלכתחילה להיווצרות של אבני המרה. לכן עדיף להבין כיצד למנוע את אבני כיס המרה מלהיווצר ולהישנות.
למניעת אבני מרה יש להקפיד על הסעיפים הבאים.
1.שמירה על משקל בריא
השמנת יתר או עודף משקל מגבירים את הסבירות לאבנים בכיס המרה מאחר והגוף נוטה לייצר רמות גבוהות יותר של כולסטרול בכבד. (12)
בנוסף, עודף משקל מעודד דלקת ונפיחות של כיס המרה בשל השומן המקיף את האיברים הפנימיים. לכן, הדבר הבריא ביותר הוא לשמור על משקל בריא ביחס לגובה שלכם וקבוצת הגיל שאתם נמצאים.
2.לרדת במשקל בצורה בריאה
אם אנו צריכים לרדת במשקל, יש להשתמש בשיטות הדרגתיות המשלבות פעילות גופנית ותזונה מאוזנת ובריאה.
הימנעו מדיאטות כסאח המגבילות את צריכת הקלוריות באופן קיצוני מאחר והן יכולות לגרום לחוסרים תזונתיים, חוסר איזון של אלקטרוליטים בגוף וגורמים אחרים המגדילים את הסיכוי להיווצרות אבני כיס מרה.
כמו כן, ירידה ועלייה במשקל שחוזרת על עצמה שוב ושוב עלולה לגרום לאבנים בכיס המרה. לכן, המטרה היא לרדת במשקל בקצב איטי יותר ולשמור אותו למשך זמן רב. המטרה היא להשיל 0.5-1 ק”ג בשבוע. (13)
3.שמירה על תזונה בריאה
תזונה עשירה בסיבים תזונתיים, דלה בשומן וכולסטרול שומרת על הכולסטרול במרה בצורתו הנוזלית ויכולה לתמוך באופן דרמטי בכבד ובכיס המרה.
תזונה עשירה בסיבים (ירקות, דגנים מלאים, שעועית ואפונה, פירות ודגנים) מגינה מפני אבני כיס מרה מאחר והיא מאיצה את תנועתיות המעיים, שכן התרוקנות איטית של כיס המרה תורמת לעלייה ברמת הכולסטרול במרה, המהווה את הגורם המרכזי להיווצרות אבני מרה. (14)
כשמדובר בשומנים, יש להתמקד בשומנים בריאים כגון אלה של אבוקדו, שמן זית, דגים, נבטי זרעי צ’יה, ואגוזים. הם קלים לעיכול, מפחיתים את הדלקת, מסייעים לשלפוחית להתרוקן על בסיס קבוע.
4.קחו תוספים בהמלצת רופא
מספר תוספים כגון ויטמין C, ברזל, ולציטין (15) עשויים לסייע במניעת אבני כיס מרה בעוד שאחרים מזיקים לכבד וכיס המרה.
לפני נטילת כל תוסף, מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא. עוד דבר קריטי לציין הוא כי תוספים הם לא תחליף הארוחה. הם צריכים להיות משולבים לתוך תזונה עשירה ואורח חיים בריא.
5.היו פעילים
פעילות גופנית סדירה מפחיתה את הסיכון לא רק למחלות בכיס המרה (16), אלא גם לכל כך הרבה מחלות כרוניות אחרות.
איגוד הלב האמריקני (17) ממליץ על 30 דקות של פעילות גופנית 5 פעמים בשבוע כדי למנוע הצטברות יתר של כולסטרול.
[mks_toggle title=”מקורות למאמר” state=”close “]
- https://www.niddk.nih.gov/health-information/digestive-diseases/gallstones/dieting
- https://www.nhs.uk/conditions/gallstones/
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK482488/
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3899548/
- https://www.nhs.uk/conditions/gallstones/symptoms/
- http://europepmc.org/articles/PMC3899548
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4848233/
- https://www.niddk.nih.gov/health-information/digestive-diseases/gallstones/diagnosis
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5532206/
- https://books.google.co.ke/books?id=aTTBPedwFfAC&pg=PT1356&lpg=PT1356&dq=English+herbalist+Culpepper+(1616-1654)+milk+thistle&source=bl&ots=IaLEC47lY_&sig=bNs_FlaVJvmdz6s_edp0SJ3qDKA&hl=en&sa=X&ved=2ahUKEwic8siB4sbcAhVLyYUKHV8NAeAQ6AEwEXoECAEQAQ#v=onepage&q=English%20herbalist%20Culpepper%20(1616-1654)%20milk%20thistle&f=false
- https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0002961005809304
- http://www.heart.org/HEARTORG/Conditions/Cholesterol/AboutCholesterol/About-Cholesterol_UCM_001220_Article.jsp#.W17Z6sJRXIU
- https://www.niddk.nih.gov/health-information/digestive-diseases/gallstones/dieting
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3015748
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19803550
- https://journals.humankinetics.com/doi/10.1123/jpah.2015-0456
- http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/PhysicalActivity/FitnessBasics/American-Heart-Association-Recommendations-for-Physical-Activity-in-Adults_UCM_307976_Article.jsp#.W17fgsJRXIU
[/mks_toggle]
הצטרפו לדיוור של אגוגו
ותקבלו תוכן בלעדי ישירות למייל