למה השיער שלכם דליל? 6 גורמים שלא חשבתם עליהם

לפני שמתחילים: דלילות או שבירה?

שתי תופעות שונות יכולות להיראות אותו דבר במראה:

• נשירה מוגברת (shedding): יותר זקיקים עוברים לשלב המנוחה, ואז יותר שיער נושר. לרוב תראו שערות שלמות עם "בצל" קטן בקצה.
• שבירה (breakage): השערה נשברת באמצע בגלל נזק מכני או כימי. אז יהיו הרבה שערות קצרות ושונות באורך, ופחות "שורש" בקצה.

ההבדל חשוב, כי נשירה מוגברת מכוונת אותנו יותר לטריגר פנימי (סטרס גופני, חסרים תזונתיים, תרופות, הורמונים), בעוד שבירה מכוונת יותר להרגלי טיפוח ועיצוב שמעמיסים על סיב השערה.

1) טלוגן אפלוביום

טלוגן אפלוביום (Telogen Effluvium) הוא מצב שבו מספר גדול יותר מהרגיל של זקיקי שיער נכנס לשלב המנוחה (telogen), ואז נושרות יותר שערות. הבלבול הגדול הוא העיכוב: בסקירות רפואיות מתואר שלרוב הנשירה מתחילה בערך 2 עד 3 חודשים אחרי הטריגר, ולכן קשה לקשר בין הדברים.

טריגרים נפוצים כוללים מחלה עם חום, זיהום משמעותי, ניתוח או הרדמה, לידה, שינוי הורמונלי, סטרס רגשי חריף, או שינוי חד בשגרה. לעיתים מספיק "שוק" מטבולי כדי שהגוף יסיט משאבים מתהליכים שנחשבים פחות דחופים בטווח הקצר, כמו צמיחת שיער.

איך זה נראה? לרוב הנשירה מפוזרת בכל הראש, בלי קרחות עגולות ברורות. אתם עשויים להרגיש שהשיער דליל במיוחד באזור שביל המרכז או בקדמת הראש, פשוט כי שם רואים יותר.

מה עושים? הצעד הראשון הוא לעשות סדר בציר הזמן: מה קרה 8 עד 16 שבועות לפני שהתחלתם לשים לב לנשירה. במקרים רבים טלוגן אפלוביום הוא מצב שנוטה להשתפר, ולעיתים מתואר כמצב שמוגבל בזמן. עם זאת, יש גם טלוגן אפלוביום כרוני שנמשך מעבר לחצי שנה, ואז חשוב יותר לחפש גורם מתמשך או שילוב של גורמים.

מתי לא להסתפק בהסבר הזה?

• אם יש קרחות ממוקדות או אזורים ללא שיער שמופיעים מהר.
• אם יש אודם, כאב, קשקשת עבה, או פצעים בקרקפת.
• אם הנשירה נמשכת מעל כמה חודשים בלי מגמת שיפור.
• אם יש תסמינים נוספים כמו עייפות קיצונית, ירידה או עלייה לא מוסברת במשקל, דפיקות לב, או שינוי חריג במחזור.

2) ירידה מהירה במשקל

אנשים רבים מופתעים לגלות שדווקא שינוי חיובי כביכול כמו ירידה במשקל יכול לבוא יחד עם נשירה. הסיבה היא שהגוף מזהה ירידה חדה בקלוריות, בחלבון או ברכיבים חיוניים כסוג של סטרס פיזיולוגי, וזה יכול לדחוף יותר זקיקים לשלב המנוחה. גם אם אתם מרגישים טוב, השיער עלול להגיב מאוחר יותר.

בספרות מתואר שטלוגן אפלוביום יכול להופיע אחרי ירידה מהירה במשקל, בין אם היא יזומה ובין אם לא. במחקר שעסק בטלוגן אפלוביום הקשור לירידה במשקל הודגש שהנשירה יכולה להגיע אחרי תקופה של ירידה משמעותית ומהירה, בדומה לטריגרים גופניים אחרים.

איך זה נראה? בדרך כלל זו נשירה מפושטת, ולעיתים עם תחושה שהשיער מאבד נפח בכל הראש.

מה עושים בצורה בטוחה?

• שואפים לתפריט מאוזן ולא קיצוני, עם מספיק חלבון לאורך היום.
• אם הירידה במשקל הייתה מהירה מאוד, שווה לשקול ליווי של דיאטן או רופא כדי לוודא שאין חסרים.
• לא "מענישים" את עצמכם בעוד הגבלות. דיאטה נוספת בדרך כלל לא תפתור נשירה, ועלולה להחמיר אותה.

3) חסרים תזונתיים סמויים

חסרים יכולים להתקיים גם כשהבדיקות "הרגילות" נראות תקינות. שתי דוגמאות שכיחות הן מאגרי ברזל (פריטין) וויטמין D. חשוב להדגיש: לא כל נשירת שיער נובעת מחסרים, ולא כל מי שיש לו חוסר יפתח נשירה. אבל אלה גורמים שקל יחסית לבדוק, ולעיתים אפשר לתקן אותם תחת הנחיה רפואית.

ברזל ופריטין: למה "אין לי אנמיה" לא תמיד סוגר את הסיפור

המוגלובין משקף אם יש אנמיה, אבל פריטין משקף את מאגרי הברזל. מאגרי ברזל נמוכים עשויים להופיע עם המוגלובין תקין, במיוחד אצל מי שיש לה וסת חזקה, מי שנמנעים ממקורות ברזל מסוימים בתזונה, או אחרי תקופות של גדילה מהירה.

במחקר שבדק את הערך האבחנתי של פריטין אצל אנשים עם טלוגן אפלוביום, נמצא שלקבוצת טלוגן אפלוביום היו רמות פריטין נמוכות יותר ביחס לקבוצת ביקורת, והחוקרים בחנו האם פריטין יכול לסייע בהבדלה בין נשירה מפושטת לבין מצבים אחרים. מחקרים נוספים הראו תבניות דומות, כולל בקרב נשים עם נשירה מפושטת או דלילות תבניתית.

ויטמין D: תפקיד אפשרי בזקיקי השיער

ויטמין D מוכר בעיקר בהקשר של עצמות וחיסון, אבל יש לו גם תפקידים בתהליכי התמיינות ותפקוד של זקיקי שיער. סקירות ומחקרים תצפיתיים מצאו שלאנשים עם מצבים שונים של התקרחות לא מצלקת (כמו טלוגן אפלוביום או התקרחות אנדרוגנטית) לעיתים יש רמות ויטמין D נמוכות יותר לעומת קבוצות ביקורת.

מה חשוב לדעת? רוב המחקר כאן הוא תצפיתי, ולכן הוא מראה קשר ולא תמיד הוכחת סיבתיות. ועדיין, אם יש חוסר אמיתי, שווה לתקן אותו באופן מסודר כי זו תרומה לבריאות הכללית, ובחלק מהמקרים גם לשיער.

מה עושים? מדברים עם רופא על בדיקות דם רלוונטיות (לרוב ספירת דם, פריטין, ולעיתים ויטמין D), ואז מחליטים יחד אם יש צורך בשינוי תזונתי או בתוספים. חשוב לא להתחיל מינונים גבוהים לבד, כי עודף ברזל או ויטמין D יכולים להזיק.

4) בלוטת התריס והורמונים

בלוטת התריס משפיעה על קצב חילוף החומרים ותהליכים רבים בגוף, כולל עור ושיער. גם תת פעילות וגם פעילות יתר עלולות להיות קשורות לנשירה מפושטת. בסקירות על טלוגן אפלוביום מצוין ששיבוש בתפקוד התריס יכול להוביל לנשירה, ושחזרה לאיזון הורמונלי עשויה לשפר את התופעה לאורך זמן.

במחקר עדכני שבדק האם תת פעילות תריס נפוצה אצל אנשים עם טלוגן אפלוביום, דווח שבקבוצה עם תת פעילות היו מדדים המעידים על נשירה חמורה יותר בהשוואה לקבוצות עם תפקוד תריס תקין.

סימנים שעשויים להופיע לצד דלילות (לא חייבים להיות כולם): עייפות, רגישות לקור או חום, שינוי במשקל, דופק מהיר או איטי, שינוי במצב הרוח, יובש בעור, או שינוי במחזור.

מה עושים? אם יש חשד, שווה לבדוק עם רופא את תפקודי התריס (לרוב TSH ולעיתים גם הורמונים נוספים). כאשר מדובר באמת בהפרעה בתריס, טיפול שמייצב את המצב יכול לשפר גם את תופעת הנשירה לאורך זמן.

5) תרופות ותוספים

לפעמים שיער מתחיל להידלל בגלל משהו שנכנס לשגרה ונראה לא קשור בכלל, כמו תרופה חדשה או שינוי במינון. זה נכון במיוחד כאשר מדובר בנשירה מסוג טלוגן אפלוביום שמופיעה באיחור.

בסקירות רפואיות על נשירת שיער מתוארת נשירה הקשורה לתרופות, ולעיתים מצוין שטלוגן אפלוביום תרופתי מופיע בערך שלושה חודשים אחרי התחלת תרופה. בדף מידע רפואי של JAMA, למשל, מוזכרות תרופות שונות שיכולות להיות קשורות לטלוגן אפלוביום, כולל ליתיום, ולפרואט (valproate), פלואוקסטין, וורפרין, פרופרנולול, רטינואידים ואחרות. המשמעות הפרקטית היא פשוטה: אם התחלתם טיפול חדש לפני כמה חודשים ועכשיו הנשירה מתגברת, יש טעם להעלות את זה בשיחה עם רופא.

חשוב מאוד: לא מפסיקים תרופה לבד. אם אתם חושדים בקשר, פונים לרופא שרשם את התרופה או לדרמטולוג. לפעמים יש חלופה, לפעמים שינוי מינון, ולפעמים מתברר שהסיבה בכלל אחרת.

6) מתיחה, חיכוך וטיפול אגרסיבי

לא כל דלילות מגיעה "מבפנים". לפעמים השיער נראה דליל כי אנחנו פוגעים בו באופן מצטבר מבחוץ. זה יכול להיות שילוב של משיכה קבועה (תסרוקות מתוחות), חיכוך (אביזרים או הרגלים שמושכים את השיער שוב ושוב), וטיפולים אגרסיביים כמו חום גבוה מאוד, החלקות או הבהרות בתדירות גבוהה.

טראקשן אלופסיה: כשהתסרוקת היא הטריגר

Traction alopecia היא נשירת שיער בגלל מתח מתמשך על השערה והזקיק. באקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה מודגש שתסרוקות שמושכות את השיער לאורך זמן עלולות לגרום לנשירה מסוג זה. בשלבים מוקדמים זה עשוי להיות הפיך, אבל אם ממשיכים לאורך זמן, עלול להיווצר נזק מצלקתי וקבוע.

איך יודעים שזה כיוון אפשרי?

• הדלילות בולטת בעיקר בקו השיער, ברקות, או באזור שבו יש מתח קבוע.
• יש כאב, רגישות או "תחושת מתיחה" אחרי סידור השיער.
• רואים הרבה שערות קצרות ושבורות ליד האזורים המתוחים.

מה עושים? משחררים לחץ: מחליפים תסרוקות, מורידים תדירות של אסופות מתוחות, נותנים "ימים חופשיים" לשיער, ומפחיתים חום וכימיקלים. אם יש אזורים שמידלדלים באופן ברור, מומלץ להיבדק מוקדם אצל דרמטולוג, כי מוקדם יותר שווה יותר במקרה הזה.

אז איך מתקדמים מכאן? תוכנית פעולה פשוטה

1. מיפוי זמן: נסו להיזכר מה קרה 2 עד 4 חודשים לפני תחילת הדלילות: מחלה, סטרס, שינוי תזונה, תרופה חדשה, שינוי הורמונלי.
2. בדיקת שגרות שיער: האם יש תסרוקות מתוחות, החלקות, הבהרות, שימוש קבוע בחום גבוה, או משיכה בזמן סירוק?
3. בדיקות בסיסיות עם רופא: בהתאם לסיפור ולבדיקה, ייתכן שיומלץ על בדיקות כמו ספירת דם, פריטין, תפקודי תריס, ולעיתים ויטמין D.
4. פנייה לדרמטולוג כשצריך: במיוחד אם יש קרחות ממוקדות, גרד חזק, כאב, קשקשת עבה, או נשירה שממשיכה ללא שיפור.

שאלות נפוצות בקצרה

האם שמפו "לא מתאים" יכול לגרום לדלילות?

שמפו בדרך כלל לא משנה את מספר הזקיקים, אבל הוא יכול להשפיע על תחושת הקרקפת ועל שבירת שיער. אם יש גרד, צריבה או אודם אחרי מוצר חדש, ייתכן שיש רגישות או גירוי שדורשים החלפה ובירור.

כמה זמן לוקח לראות שיפור?

שיער צומח לאט, ובמצבים של נשירה תגובתית לטריגר (כמו טלוגן אפלוביום) השיפור הוא הדרגתי. גם אחרי שהגורם טופל, הגוף צריך זמן כדי "להחזיר" יותר זקיקים לשלב הצמיחה. זה אחד הסיבות שכדאי לתעד את המצב בצילומים בתאורה דומה אחת לחודש, במקום לבחון כל יום.

מתי כדאי לפנות בהקדם לבדיקה רפואית?

• קרחות עגולות או אזור ללא שיער שמופיע מהר.
• אודם, כאב, פצעים, או הפרשה מהקרקפת.
• נשירה שמלווה בסימנים כלליים משמעותיים כמו חולשה קיצונית, ירידה חדה במשקל ללא סיבה, או דפיקות לב לא מוסברות.
• דלילות שמתחילה אחרי התחלת תרופה חדשה ואתם לא בטוחים מה לעשות.

סיכום

דלילות שיער יכולה להיראות כמו משהו שאין עליו שליטה, אבל לעיתים קרובות יש הסבר הגיוני: תגובת גוף מאוחרת לסטרס (טלוגן אפלוביום), ירידה מהירה במשקל, חסרים סמויים כמו פריטין נמוך או ויטמין D, תפקוד לא מאוזן של בלוטת התריס, תרופות שמייצרות נשירה באיחור, או מתח מכני מתמשך מהתסרוקת והטיפוח.

השלב הכי חשוב הוא לא לנחש ולא לבלוע ישר תוספים. במקום זה, בונים תמונה מסודרת עם ציר זמן, בודקים גורמים שכיחים עם רופא או דרמטולוג, ומשנים הרגלים שמעמיסים על השיער. ברוב המקרים, כשהגורם מזוהה ומטופל, יש סיכוי טוב לראות שיפור הדרגתי.