היוד הוא מינרל חיוני שהגוף אינו יכול לייצר בעצמו. בלוטת התריס משתמשת בו כדי לייצר הורמוני בלוטת התריס, אשר מסייעים לשלוט על הגדילה, לתקן תאים פגומים ולתמוך במטבוליזם בריא. למרבה הצער, עד למעלה משליש מהאוכלוסייה ברחבי העולם נמצאים בסיכון של מחסור ביוד.
אלה הם מי שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר:
הצטרפו לאגוגופון!
ותקבלו תכנים בחינם ישירות לווצאפ!
- נשים בהריון
- אנשים שחיים במדינות שבהן יש מעט מאוד יוד באדמה. כולל- דרום אסיה, דרום מזרח אסיה, ניו זילנד ומדינות אירופה.
- אנשים שאינם משתמשים במלח יוד.
- טבעונים או צמחונים.
על פי בדיקה נרחבת של משרד הבריאות, קיים מחסור מסוים ביוד בכל רחבי הארץ (1), הסקר בוצע בקרב ילדים ונשים הרות על פי המלצת ארגון הבריאות העולמי. בנוסף, ישנה אפשרות לכך שקיים מחסור כולל ביוד בישראל, הן בקרב מבוגרים והן בילדים.
עד היום נטו להאמין כי קרבתה של ישראל לים התיכון, יש בכוחה למנוע התפתחות של מחסור ביוד, אך לא כך הדבר. בניגוד לארצות הברית ומדינות אחרות בעולם המערבי, שם יש תקנות וחקיקה להעשרת המלח ביוד, בישראל עדיין לא קיימות תקנות וחוקים אלו.
מחסור ביוד עלול לגרום לתסמינים לא נעימים ואפילו חמורים. הם כוללים- נפיחות בצוואר, בעיות הקשורות להריון, עלייה במשקל וקשיי למידה. הסימפטומים דומים מאוד לאלה של תת פעילות של בלוטת התריס, או לרמות נמוכות של הורמונים בבלוטת התריס. כיוון שיוד משמש לייצור הורמוני בלוטת התריס- מחסור ביוד משמעו שהגוף לא יכול לייצר מספיק מהם, מה שמוביל להיפותירואידיזם.
לפניכם 10 סימנים ותסמינים של מחסור ביוד
1.נפיחות בצוואר
נפיחות בחלק הקדמי של הצוואר מהווה את התסמין השכיח ביותר למחסור ביוד. זה נקרא "זפקת", אשר מתרחשת כאשר בלוטת התריס הופכת גדולה מדי.
בלוטת התריס היא בלוטה קטנה בצורת פרפר, הנמצאת בחזית הצוואר. הבלוטה מייצרת את הורמוני בלוטת התריס על ידי קבלת אות מן ההורמון המגרה את בלוטת התריס TSH. כאשר רמות ה-TSH עולות בדם, בלוטת התריס משתמשת ביוד כדי לייצר את הורמוני בלוטת התריס.
כאשר קיים מחסור ביוד, הבלוטה לא מצליחה לייצר מספיק מהם. כדי לפצות על כך, בלוטת התריס פועלת קשה יותר כדי לנסות ולייצרם, מה שגורם לתאים לגדול ולהתרבות, ובסופו של דבר מוביל לזפקת.
למרבה המזל, רוב המקרים ניתנים לטיפול על ידי הגדלת צריכת היוד. עם זאת, אם זפקת לא מטופלת במשך שנים רבות, זה עלול לגרום לנזק קבוע לבלוטת התריס.
2.עליה לא צפויה במשקל
עלייה בלתי צפויה במשקל היא סימן נוסף למחסור ביוד. זה עלול לקרות אם לגוף אין מספיק יוד על מנת לייצר את הורמוני בלוטת התריס.
הסיבה לכך היא שהורמוני בלוטת התריס מסייעים לשלוט על מהירות חילוף החומרים- התהליך שבו הגוף ממיר את האוכל לאנרגיה וחום.
כאשר רמות הורמון בלוטת התריס נמוכות, הגוף שורף פחות קלוריות במנוחה. למרבה הצער, משמעות הדבר היא שקלוריות מהאוכל נאגרות כשומן.
הוספת יוד לתזונה שלכם עשויה לעזור לתקן את ההשפעות של חילוף חומרים איטי, כיוון שזה יכול לעזור לגוף לייצר יותר הורמונים של בלוטת התריס.
3.עייפות וחולשה
עייפות וחולשה הם גם כן תסמינים נפוצים של מחסור ביוד. למעשה, מספר מחקרים מצאו כי כמעט 80% מהאנשים עם רמות נמוכות של הורמון בלוטת התריס, המתרחש כאמור במקרים של חוסר ביוד- מרגישים עייפים, איטיים וחלשים.
תסמינים אלה מתרחשים בגלל שהורמון בלוטת התריס מסייע לגוף לייצר אנרגיה. כאשר רמות הורמון בלוטת התריס נמוכות, הגוף אינו יכול לייצר כמויות גבוהות של אנרגיה כרגיל. זה עלול לגרום לרמות האנרגיה שלכם לצנוח ולהשאיר אתכם מותשים.
למעשה, מחקר שנערך בקרב 2,456 אנשים מצא כי עייפות וחולשה היו הסימפטומים הנפוצים ביותר בקרב אלו עם רמות מעט נמוכות או נמוכות של הורמון בלוטת התריס.
4.נשירת שיער
הורמוני בלוטת התריס מסייעים לשלוט על צמיחת זקיקי השיער. כאשר רמות הורמון בלוטת התריס נמוכות, זקיקי השיער עשויים להפסיק להתחדש.
עם הזמן, זה עלול לגרום לנשירת שיער. מסיבה זו, אנשים עם מחסור ביוד עשויים גם לסבול מנשירת שיער. מחקר שנערך בקרב 700 אנשים מצא כי 30% מאלה שסבלו מרמות נמוכות של הורמון בלוטת התריס חוו נשירת שיער.
יחד עם זאת, מחקרים אחרים מצאו כי רמות נמוכות של הורמון בלוטת התריס גרמו לנשירת שיער רק בקרב אלה שהיו בעלי היסטוריה משפחתית של נשירת שיער.
אם אתם חווים אובדן שיער בגלל מחסור ביוד, השלמת החוסר במינרל זה עשויה לעזור לתקן את רמות הורמון בלוטת התריס שלכם ולהפסיק את הנשירה.
5.עור יבש וקשקשי
עור יבש וקשקשי, עלול להופיע בקרב אנשים רבים הסובלים ממחסור ביוד. למעשה, מספר מחקרים מצאו כי עד 77% מהאנשים בעלי רמות נמוכות של הורמון בלוטת התריס עשויים לחוות עור יבש וקשקשי.
הורמוני בלוטת התריס, אשר מיוצרים על ידי היוד, מסייעים לתאי העור להתחדש. כאשר רמות הורמון בלוטת התריס נמוכות, התחדשות זו אינה מתרחשת לעתים קרובות, ועשויה להוביל לעור יבש וקשקשי.
בנוסף, הורמוני בלוטת התריס עוזרים לגוף להסדיר זיעה. אנשים עם רמות נמוכות של הורמון בלוטת התריס, כגון אלה עם מחסור ביוד, נוטים להזיע פחות מאשר אנשים עם רמות נורמליות של ההורמון.
בהתחשב בכך שהזיעה מסייעת לשמור על העור מלא לחות- חוסר זיעה עשוי להיות סיבה נוספת למדוע עור יבש וקשקשי הוא סימפטום נפוץ למחסור ביוד.
6.תחושת קור יותר מהרגיל
תחושת קור היא סימפטום נפוץ של חוסר ביוד. למעשה, מספר מחקרים מצאו כי מעל 80% מהאנשים הסובלים מרמות נמוכות של הורמון בלוטת התריס עשויים לחוש רגישים יותר לטמפרטורות קרות מאשר שאר האנשים.
כיוון שיוד משמש לייצור הורמוני בלוטת התריס, מחסור ביוד יכול לגרום לרמות ההורמון לרדת. בהתחשב בכך שהורמוני בלוטת התריס מסייעים בבקרה על מהירות חילוף החומרים, רמות נמוכות של הורמון זה עלולות לגרום לו להאט. מטבוליזם איטי מייצר פחות חום, דבר אשר עלול לגרום לתחושה של יותר קור מכרגיל.
כמו כן, הורמוני בלוטת התריס מסייעים להגביר את הפעילות של השומן החום, סוג של שומן המתמחה בייצור חום. משמעות הדבר היא שרמות נמוכות של הורמון בלוטת התריס, אשר עשוי להיגרם על ידי חוסר ביוד, יכול למנוע מהשומן החום מלעשות את עבודתו.
7.שינויים בקצב הלב
קצב הלב הוא מדד של כמה פעמים הלב פועם בדקה. זה עלול להיות מושפע מרמות היוד.
מעט מדי מהמינרל עלול לגרום ללב לפעום לאט יותר מהרגיל, בעוד שיותר מדי ממנו יכול לגרום לפעימות מהירות יותר.
מחסור חמור ביוד עלול לגרום לקצב לב איטי באופן חריג. זה יכול לגרום לתחושת חולשה, עייפות, סחרחורת או אפילו עילפון.
8.בעיות למידה וזיכרון
מחסור ביוד עלול להשפיע על יכולת הלמידה והזיכרון.
מחקר שכלל למעלה מ-1,000 נבדקים בוגרים- מצא כי אלו שהיו עם רמות גבוהות יותר של הורמון בלוטת התריס, הגיעו לתוצאות טובות יותר במבחני למידה וזיכרון בהשוואה לאלו עם רמות נמוכות של ההורמון.
הורמוני בלוטת התריס מסייעים למוח לגדול ולהתפתח. זו הסיבה בגללה חוסר ביוד, אשר נדרש כדי לייצר את הורמוני בלוטת התריס, יכול לעכב את התפתחות המוח. למעשה, מחקרים מצאו כי ההיפוקמפוס, החלק של המוח השולט בזיכרון טווח ארוך- נראה כקטן יותר אצל אנשים עם רמות נמוכות של הורמון בלוטת התריס.
9.בעיות במהלך הריון
נשים בהריון נמצאות בסיכון גבוה למחסור ביוד. זאת משום שהן צריכות לצרוך כמות מספקת כדי לענות גם על הצרכים היומיומיים שלהן וגם על אלו של העובר.
הביקוש המוגבר ליוד נמשך לאורך ההנקה, כאשר התינוקות מקבלים יוד דרך חלב אם. אי צריכה מספקת של יוד במהלך ההריון וההנקה עלולה לגרום לתופעות לוואי לאם ולתינוק.
אמהות עשויות לחוות סימפטומים של חוסר פעילות בלוטת התריס כגון- זפקת, חולשה, עייפות והרגשת קור. אצל התינוקות- מחסור ביוד עלול לעכב את התפתחות המוח והגוף. יתר על כן, מחסור חמור ביוד עלול להגביר את הסיכון ללידה שקטה.
10.דימום וסתי קשה או לא סדיר
דימום וסתי כבד ולא סדיר עלול להתרחש כתוצאה ממחסור ביוד.
כמו רוב הסימפטומים של מחסור ביוד, זה קשור גם לרמות נמוכות של הורמוני בלוטת התריס, בהתחשב בכך שהיוד נדרש לייצורם.
במחקר אחד, 68% מהנשים שהיו עם רמות נמוכות של הורמון בלוטת התריס חוו מחזורים לא סדירים, לעומת רק 12% מהנשים הבריאות.
המחקר גם מראה כי נשים עם רמות נמוכות של הורמון בלוטת התריס חוות לעתים תכופות יותר מחזורים עם דימומים כבדים.
זה קורה כיוון שהורמוני בלוטת התריס משבשים את האותות הורמונליים המעורבים במחזור החודשי.
מקורות ליוד
לצערנו, יש מעט מאוד מקורות טובים של יוד בתזונה. זוהי אחת הסיבות מדוע מחסור ביוד נפוץ ברחבי העולם. הצריכה היומית המומלצת (RDI) היא 150 מק"ג ליום. כמות זו צריכה לענות על הצרכים של 97-98% מכלל המבוגרים הבריאים. עם זאת, נשים בהריון או מיניקות צריכות כמות גבוהה יותר. נשים בהריון צריכות 220 מק"ג ביום, בעוד נשים מניקות זקוקות ל -290 מק"ג ליום. המאכלים הבאים הם מקורות מצוינים של יוד:
- אצות, פס אחד יבש: 11-1,989% של RDI
- דג בקלה (85 גרם): 66% מהכמות היומית המומלצת.
- כוס יוגורט רגיל: 50% מהכמות היומית המומלצת.
- מלח יוד, 1/4 כפית (1.5 גרם): 47% מהכמות היומית המומלצת.
- שרימפס, 3 גרם (85 גרם): 23% מהכמות היומית המומלצת.
- ביצה גדולה: 16% מהכמות היומית המומלצת.
- טונה משומרת (85 גרם): מהכמות היומית המומלצת.
- 5 שזיפים מיובשים: 9% מהכמות היומית המומלצת.
האצות הן בדרך כלל מקור נהדר של יוד, אבל תלוי מהיכן בעולם הן מגיעות. אצות ממדינות מסוימות, כמו יפן, עשירות ביוד.
כמויות קטנות יותר של מינרל זה נמצאות גם במגוון של מזונות כמו דגים, רכיכות, בשר בקר, עוף, שעועית לימה ופינטו, חלב ומוצריו.
הדרך הטובה ביותר לצרוך מספיק יוד היא להחליף את המלח הרגיל במלח מועשר ביוד לארוחות שלכם. חצי כפית (3 גרם) במהלך היום תספיק כדי למנוע מחסור.
אם אתם חושדים שיש לכם מחסור ביוד, מומלץ להתייעץ עם רופא. הרופא יבדוק סימני נפיחות (זפקת) או ייקח דגימת שתן כדי לבדוק את רמת היוד שלכם.
הצטרפו לדיוור של אגוגו
ותקבלו תוכן בלעדי ישירות למייל
