תסמונת המעי הרגיז (IBS) משפיעה על 6-18% מהאנשים ברחבי העולם. בעיה זו כרוכה בשינויים בתדירות או בצורה של תנועות המעיים וכאב בטן תחתונה. תזונה, מתח, שינה ירודה ושינויים בחיידקי המעיים עלולים לגרום לתסמינים.
הטריגרים שונים אצל כל אדם, מה שמקשה על השמת דגש על מזונות או גורמים ספציפיים שכל מי שסובל מהמחלה צריך להימנע מהם.
הצטרפו לאגוגופון!
ותקבלו תכנים בחינם ישירות לווצאפ!
מאמר זה ידון בתסמינים הנפוצים ביותר של תסמונת המעי הרגיז ומה לעשות אם אתם חושדים שאתם סובלים מבעיה זו.
1.כאב והתכווצויות
כאב בטן הוא התסמין השכיח ביותר וגורם מפתח באבחון המחלה. בדרך כלל, הבטן והמוח עובדים יחד כדי לשלוט בעיכול.
התיאום קורה באמצעות הורמונים, עצבים ואותות שמשתחררים על ידי החיידקים הטובים שחיים במעיים. בתסמונת מעי רגיז, אותות אלה, שבדרך כלל משתפים פעולה נהדר, מופרעים בצורה כלשהי ומביאים לכאבים ומתח בשרירי מערכת העיכול. כאב זה מתרחש בדרך כלל בבטן התחתונה או בבטן כולה, אך פחות סביר שיופיע בבטן העליונה בלבד. הכאב בדרך כלל פוחת לאחר פעולת מעיים.
שינויים בתזונה, כגון תזונה נמוכה ב-FODMAP (פחמימות קצרות שרשרת שלא נספגות במעי הדק) עשויה לשפר את הכאב ותסמינים אחרים. טיפולים אחרים כוללים מרגיעי מעיים כמו למשל שמן מנטה, טיפול התנהגותי קוגניטיבי והיפנוזה.
עבור כאבים שאינם מגיבים לשינויים אלה, גסטרואנטרולוג יכול לעזור לכם למצוא תרופה כדי להקל על כאבי תסמונת מעי רגיז.
2.שלשול
שלשולים הם בין שלושת התסמינים העיקריים של המחלה. תסמין זה מופיע בשליש מהחולים הסובלים תסמונת מעי רגיז. במחקר שנערך בקרב 200 אנשים, נמצא כי בקרב החולים בתסמונת מעי רגיז נצפו 12 פעולות מעיים בשבוע – יותר מפי שניים ממספר האנשים שאינם חולים במחלה.
המעבר המואץ של הצואה במעיים בתסמונת המעי הרגיז, עלול גם לגרום לדחף מיידי להיכנס לשירותים. חלק מהחולים מתארים זאת כמקור משמעותי למתח, ואפילו מתארים הימנעות ממצבים חברתיים מסוימים מחשש להתפרצות פתאומית של שלשול. בנוסף, השלשול נוטה להיות רך, מימי ועלול להכיל ריר.
3.עצירות
למרות שזה נראה מנוגד אחד לשני, תסמונת מעי רגיז יכולה לגרום לעצירות, כמו גם לשלשולים. עצירות היא דווקא הנפוצה ביותר, ומשפיעה על כמעט 50% מהחולים בתסמונת מעי רגיז. תקשורת משתנה בין המוח והמעיים עשויה להאיץ או להאט את זמן המעבר הרגיל של הצואה. כאשר זמן המעבר מאט, המעי סופג יותר מים מהצואה, והיא הופכת קשה יותר ליציאה. עצירות מוגדרת כפחות משלוש תנועות מעיים בשבוע.
עצירות “פונקציונלית”, מתארת עצירות כרונית שאינה מוסברת על ידי מחלה אחרת. עצירות פונקציונלית אינה קשורה לתסמונת המעי הרגיז והיא נפוצה מאוד. עצירות פונקציונלית שונה מתסמונת המעי הרגיז, בכך שהיא לרוב אינה כואבת. לעומת זאת, עצירות בתסמונת מעי רגיז כוללת כאבי בטן שמוקלים לאחר יציאה. עצירות בתסמונת מעי רגיז גם גורמת לעיתים קרובות לתחושה של יציאת מעיים לא שלמה. זה מוביל למאמץ מיותר.
טיפולים הרגילים עבור מעי רגיז – פעילות גופנית, שתיית כמות גדולה יותר של מים, אכילת סיבים מסיסים, נטילת פרוביוטיקה ושימוש מוגבל בחומרים משלשלים עשויים לעזור.
4.עצירות ושלשולים לסירוגין
עצירות או שלשול משולבים או לסירוגין משפיעים על כ-20% מהחולים בתסמונת המעי הרגיז. שלשולים ועצירות במעי רגיז כרוכים בכאבי בטן חוזרים ונשנים. הכאב הוא הסימן החשוב ביותר לכך שהשינויים בתנועות המעיים אינם קשורים לתזונה או לזיהומים נפוצים. סוג זה של תסמונת המעי הרגיז, נוטה להיות חמורה יותר מהאחרים עם תסמינים תכופים ואינטנסיביים יותר.
הסימפטומים המשולבים האלו של תסמונת מעי רגיז, גם עשויים להשתנות מאדם אחד למשנהו. לכן, בעיה זו דורשת גישה טיפולית אישית ולא המלצות כלליות המתאימות לרוב החולים.
5.שינויים בתנועות המעי
צואה העוברת לאט במעיים נוטה להתייבש לעיתים קרובות בעת שהמעי סופג ממנה את המים. בתורו, הדבר יוצר צואה קשה, אשר יכולה להחמיר את הסימפטומים של עצירות. לעומת זאת, תנועה מהירה של צואה דרך המעיים משאירה מעט מדי זמן לספיגת המים, וכתוצאה מכך מופיעה הצואה הרכה האופיינית לשלשולים.
תסמונת המעי הרגיז עלולה גם לגרום לריר להצטבר בצואה, דבר אשר בדרך כלל לא רואים בגורמים אחרים המביאים לעצירות. דם בצואה עשוי להיות גם סימן של בעיה רצינית אחרת ומצריך ביקור אצל הרופא. הדם בצואה עשוי להיראות אדום, אבל לעתים קרובות נראה כהה מאוד או ככתמים שחורים.
6.גזים ונפיחות
העיכול המשתנה בתסמונת מעי רגיז מוביל לייצור של יותר גזים במעיים. זה יכול לגרום לנפיחות ולאי נוחות. אנשים רבים הסובלים ממעי רגיז, מעידים על הנפיחות כאחד הסימפטומים העיקשים והמציקים של הבעיה. במחקר שכלל 337 חולי מעי רגיז, 83% דיווחו על נפיחות והתכווצויות. שני הסימפטומים היו שכיחים יותר בנשים ובאנשים הסובלים ממעי רגיז המתאפיין יותר בעצירות או בעצירות ושלשול לסירוגין. הימנעות מלקטוז וסוגי FODMAP אחרים יכולים לסייע בהפחתת נפיחות.
7.אי סבילות למזון
עד 70% מהחולים בתסמונת המעי הרגיז מדווחים שמזונות מסוימים גורמים לתסמינים. שני שליש מהחולים נמנעים באופן מודע ממאכלים מסוימים, ולפעמים אפילו נמנעים מכמה סוגי מזונות לחלוטין.
הסיבה העומדת מאחורי מדוע מזונות אלה גורמים לתסמינים אינה ברורה. אי-סבילויות אלו למזון אינן אלרגיות, והמזונות המעוררים אינם גורמים להבדלים הניתנים למדידה בעיכול. בעוד מזונות מעוררים שונים עבור כל אחד, חלקם מהנפוצים כוללים מזונות המייצרים עודף גזים – כגון מזונות פודמאפ, כמו גם לקטוז וגלוטן.
8.עייפות וקושי בשינה
מעל מחצית מהסובלים מתסמונת מעי רגיז מדווחים על עייפות. במחקר אחד, 160 מבוגרים שאובחנו עם התסמונת תיארו סיבולת גופנית נמוכה – אשר מביאה מגבילה יכולת מאמץ פיזי בעבודה, בפנאי ובאינטראקציות חברתיות.
מחקר נוסף בקרב 85 מבוגרים גילה כי עוצמת הסימפטומים שלהם ניבאה את חומרת העייפות. תסמונת המעי הרגיז קשורה גם לנדודי שינה- הכולל קשיי שינה, יקיצות מרובות והרגשת עייפות בבוקר. במחקר שנערך בקרב 112 אנשים הסובלים ממעי רגיז- 13% דיווחו על איכות שינה ירודה.
מחקר נוסף שנערך בקרב 50 גברים ונשים מצא כי אנשים עם תסמונת מעי רגיז ישנו כשעה יותר, אך עדיין הרגישו פחות רעננים בבוקר מאשר אלו שאינם סובלים מהבעיה. פרט מעניין הוא, ששינה לא טובה מנבאת תסמינים גסטרואינטסטינליים חמורים יותר למחרת היום.
9.חרדה ודיכאון
מעי רגיז קשור גם בחרדה ודיכאון. לא ברור אם סימפטומים של תסמונת מעי רגיז הם ביטוי ללחץ נפשי, או אם הלחץ של החיים עם תסמונת מעי רגיז גורם לאנשים לנטייה גבוהה יותר לקשיים פסיכולוגיים. ללא קשר למה קודם למה- הביצה או התרנגולת- חרדה ותסמיני מעי רגיז מחזקים אחד את השני במעגליות רעה.
במחקר גדול שנערך בקרב 94,000 גברים ונשים, אנשים עם תסמונת מעי רגיז היו בסיכון גבוה ב-50% ללקות בהפרעת חרדה ולמעלה מ -70% בעלי סיכוי גבוה יותר לסבול מהפרעה במצב הרוח- כגון דיכאון.
מחקר נוסף השווה בין הרמות של הורמון הלחץ קורטיזול- בחולים עם תסמונת מעי רגיז ובאנשים בריאים. בהינתן משימת דיבור בפני קהל- אלו עם תסמונת מעי רגיז חוו שינויים גדולים יותר ברמות הקורטיזול, דבר המצביע על רמות לחץ גבוהות יותר. בנוסף, מחקר אחר מצא כי טיפול בהפחתת חרדה הפחית את הלחץ ואת תסמיני המעי הרגיז.
מה לעשות אם נראה לכם שאתם סובלים מתסמונת מעי רגיז
אם יש לכם תסמינים של תסמונת המעי הרגיז, שמפריעים לאיכות חייכם, גשו לרופא, שיוכל לעזור לאבחן מעי רגיז ולשלול מחלות אחרות בעלות סימפטומים דומים. תסמונת מעי רגיז מאובחנת על ידי כאבי בטן חוזרים הנמשכים לפחות חצי שנה, בשילוב עם כאב המופיע אחת לשבוע במשך 3 חודשים, כמו גם שילוב של כאב המוקל לאחר תנועת מעיים ושינויים בתדירות וצורת הצואה.
רופא המשפחה יכול להפנות אתכם לגסטרואנטרולוג, מומחה למחלות עיכול, שיכול לעזור לכם לזהות גורמים ולדון בדרכים לשליטה בתסמינים. שינויים באורח החיים, כגון דיאטה נמוכה ב-FODMAP, הקלה במתח, פעילות גופנית, שתיית מרובה של מים ומשלשלים ללא מרשם- עשויים לעזור גם כן. מעניין לציין, שדיאטה נמוכה בפודמאפ- היא אחד השינויים המבטיחים ביותר באורח החיים, המקלים על הסימפטומים.
זיהוי מזונות מעוררי סימפטומים אחרים עשוי להיות קשה, כיוון שהם שונים עבור כל אדם. מעקב באמצעות יומן של ארוחות ומרכיבים יכול לסייע בזיהוי הגורמים. תוספי פרוביוטיקה עשויים גם כן להפחית את הסימפטומים.
בנוסף, הימנעות מממריצים במערכת העיכול, כגון קפאין, אלכוהול ומשקאות מתוקים- יכולה להפחית את הסימפטומים אצל אנשים מסוימים. אם הסימפטומים שלכם אינם מגיבים לשינויים באורח החיים או לטיפולים ללא מרשם, ישנן מספר תרופות המוכחות בסיוע למקרים קשים יותר.
אם אתם חושבים שיש לכם תסמונת מעי רגיז- שקלו לכתוב יומן של מזונות ותסמינים. לאחר מכן, קחו את המידע הזה לרופא כדי לסייע באבחון ובבקרה על הבעיה.
עוד באותו נושא: תסמונת המעי הרגיז: תסמינים, גורמים ודרכי טיפול
הצטרפו לדיוור של אגוגו
ותקבלו תוכן בלעדי ישירות למייל
