דלקת האוזן החיצונית (“אוזן השחיין”) היא זיהום בתעלת האוזן החיצונית, אשר מקרין מעור התוף אל מחוץ הראש. לעתים קרובות נגרמת על ידי מים שנותרו באוזן אחרי שחייה, בעקבות יצירת סביבה לחה המסייעת להתפתחות חיידקים.
הכנסת האצבעות, צמר גפן או חפצים אחרים לאוזניים יכולה גם לגרום לדלקת אזניים על ידי פגיעה בשכבת עור דקה המגנה על תעלת האוזן. הסיבה הנפוצה ביותר לזיהום זה היא חיידקים הפולשים אל העור שבתוך תעלת האוזן. בדרך כלל ניתן לטפל בדלקת זו באמצעות טיפות אוזניים. טיפול מהיר יכול לסייע במניעת סיבוכים וזיהומים רציניים יותר.
הצטרפו לאגוגופון!
ותקבלו תכנים בחינם ישירות לווצאפ!
תסמינים
סימפטומי דלקת האוזן החיצונית לרוב מתונים בהתחלה, אבל הם עלולים להחמיר אם הזיהום לא מטופל או מתפשט. רופאים בדרך כלל מסווגים דלקת אוזניים לפי השלבים קל, בינוני ומתקדם.
סימנים ותסמינים קלים
- גירוד בתעלת האוזן
- אדמומיות קלה בתוך האוזן
- אי נוחות קלה שמחמירה על ידי משיכת האוזן החיצונית (הפינה, או האפרכסת) או לחיצה על ה”בליטה” הקטנה שבקצה תנוך האוזן.
- ניקוז מסוים של נוזל שקוף, חסר ריח
שלב בינוני
- גירוד עז יותר
- כאב מחמיר
- יותר אדמומיות באוזן
- ניקוז נוזלים מוגזם
- יציאת מוגלה
- תחושת מלאות בתוך האוזן וחסימה חלקית של תעלת האוזן על ידי נפיחות ונוזלים.
- ירידה או עמעום בשמיעה
שלב מתקדם
- כאב חמור שעלול להקרין על הפנים, הצוואר או לצד של הראש.
- סתימה מוחלטת של תעלת האוזן.
- אדמומיות או נפיחות של האוזן החיצונית
- נפיחות בלוטות הלימפה בצוואר
- חום
מתי לראות רופא
צרו קשר עם הרופא אם אתם חווים סימן כלשהו או תסמינים של דלקת אוזן חיצונית, אפילו אם הם קלים.
צרו קשר עם הרופא מיד או גשו לחדר המיון אם ישנו:
- כאב חמור
- חום
גורמים
דלקת האוזן החיצונית, זהו זיהום שבדרך כלל נגרם על ידי חיידקים נפוצים במים ובאדמה. זיהומים הנגרמים על ידי פטרייה או וירוסים, נפוצים פחות.
ההגנה הטבעית של האוזן
לתעלות האוזן החיצוניות יש הגנות טבעיות המסייעות לשמור אותן נקיות ולמנוע זיהומים. תכונותיהן המגנות כוללות:
- בלוטות המפרישות חומר שעוותי (צרומן). הפרשות אלה יוצרות שכבה דקה ודוחה מים על העור שבתוך האוזן. הצרומן הוא גם חומצי יחסית, מה שעוזר עוד יותר להפריע להתפתחות חיידקים. בנוסף, הצרומן אוסף לכלוך, תאי עור מתים ופסולת אחרת, ומסייע להוציא החוצה חלקיקים אלה. הגושים השעוותיים המוכרים כשעוות אוזן, שנפלטת החוצה לפתחה של תעלת האוזן.
- שיפוע כלפי מטה של תעלת האוזן. בתעלת האוזן יש מעין מדרון ירידה קל מהאוזן התיכונה לאוזן החיצונית, מה שעוזר למים להתנקז החוצה.
איך הזיהום מתרחש
אם יש לך דלקת אוזניים, ההגנה הטבעית של הגוף הוכנעה. מצבים שעלולים להחליש את ההגנות של האוזן ולסייע להתפתחות חיידקים כוללים:
- לחות עודפת בתוך האוזן. זיעה כבדה, מזג אוויר לח ממושך או מים שנשארו באוזן אחרי השחייה יכולים ליצור סביבה נוחה לחיידקים.
- שריטות או שפשופים בתעלת האוזן. ניקוי האוזן עם מקלון צמר גפן או סיכת ראש, גירוד בתוך האוזן עם אצבע, שימוש באוזניות או עזרי שמיעה יכולים לגרום לפציעות קטנות בעור המאפשרות לחיידקים להתפתח.
- תגובות רגישות.
- מוצרי שיער או תכשיטים יכולים לגרום לאלרגיות ומחלות עור המקדמות זיהום.
גורמי סיכון
גורמים שעלולים להעלות את הסיכון לדלקת אוזן חיצונית כוללים:
- שחייה
- שחייה במים עם רמות חיידקים גבוהות, כגון אגם במקום בבריכה מתוחזקת היטב
- תעלת אוזן צרה – למשל, אצל ילדים – אשר מים נלכדים בה בקלות גדולה יותר
- ניקוי אגרסיבי של תעלת האוזן עם צמר גפן או אובייקטים אחרים
- שימוש של מכשירים מסוימים, כגון אוזניות או מכשיר שמיעה
- אלרגיות בעור או גירוי מתכשיטים, ספריי לשיער או צבעי שיער
סיבוכים
דלקת האוזן החיצונית היא בדרך כלל לא רצינית אם היא מטופלת במהירות, אך סיבוכים עלולים לקרות.
- איבוד שמיעה זמני. תתכן תחושת שמיעה עמומה אשר תעלם בדרך כלל לאחר שהזיהום עובר.
- זיהום לטווח ארוך (דלקות אוזניים כרוניות). דלקת אוזן חיצונית בדרך כלל נחשבת כרונית אם הסימנים והתסמינים נמשכים יותר משלושה חודשים. זיהומים כרוניים שכיחים יותר אם ישנם תנאים שהופכים את הטיפול לקשה, כגון זן נדיר של חיידקים, תגובה אלרגית בעור, תגובה אלרגית לטיפות האנטיביוטיות , או שילוב של זיהום חיידקי ופטרייתי.
- זיהום רקמות עמוק (צלוליטיס). לעתים נדירות, דלקת האוזניים עלולות לגרום להתפשטות הזיהום לתוך שכבות עמוקות ורקמות חיבור של העור.
- נזק לעצם ולסחוס (necrotizing otitis externa). דלקת האוזן החיצונית שמתפשטת, יכולה לגרום לדלקת ונזק לעור ולסחוס של האוזן החיצונית ולעצמות של החלק התחתון של הגולגולת, תוך גרימת כאבים עזים ומתגברים. אנשים מבוגרים, אנשים עם סוכרת או אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת הם הסיכון מוגבר לסיבוך זה.
- זיהום נרחב יותר. אם דלקת האוזניים מתפתחת ל-necrotizing otitis externa, הזיהום עלול להתפשט ולהשפיע על חלקים אחרים של הגוף, כמו המוח או עצבים סמוכים. סיבוך נדיר זה יכול להיות מסכן חיים.
אבחון
רופאים בדרך כלל יכולים לאבחן דלקת אוזן חיצונית במהלך ביקור במרפאה. אם הזיהום הוא בשלב מתקדם או נמשך, ייתכן שתצטרך לקבל הערכות נוספות.
בדיקה ראשונית
סביר להניח שהרופא יאבחן דלקת אוזן חיצונית בהתבסס על סימפטומים שעליהם אתה מדווח, שאלות שישאל אותך ובדיקה גופנית. ככל הנראה לא יהיה צורך בבדיקות מעבדה בביקור הראשון. ההערכה הראשונית של הרופא תכלול בדרך כלל:
- בחינת תעלת האוזן עם מכשיר מואר (אוטוסקופ). תעלת האוזן עשויה להראות אדומה ונפוחה ועם קשקשים. קילופים של עור ופסולת אחרת עשויות להראות בתעלת האוזן.
- ויזואליזציה של עור התוף – כדי להיות בטוח שעור התוף לא נקרע או פגום. אם נראה שעור התוף חסום, הרופא ינקה את תעלת האוזן עם מכשיר יניקה קטן או באמצעות מכשיר עם לולאה זעירה בקצוותיו.
בדיקה נוספת
בהתאם להערכה הראשונית, חומרת הסימפטומים או השלב של דלקת האוזניים, הרופא עשוי להמליץ על הערכה נוספת.
- אם עור התוף פגום או קרוע, הרופא יפנה אותך למומחה אף אוזן גרון. המומחה יבחן את מצבה של האוזן התיכונה שלך כדי לקבוע אם זהו המקום הראשי של הזיהום. בדיקה זו חשובה משום שחלק מהטיפולים המיועדים דלקת בתעלת האוזן החיצונית אינם מתאימים לטיפול באוזן התיכונה.
- אם הזיהום אינו מגיב לטיפול, הרופא עשוי לקחת דגימה של הפרשה מהאוזן ולשלוח אותה אל המעבדה לזיהוי החיידק המדויק הגורם לזיהום.
טיפולים
מטרת הטיפול היא לעצור את הזיהום ולאפשר לתעלת האוזן להחלים.
ניקוי
ניקוי תעלת האוזן החיצונית הוא הכרחי כדי לעזור לטיפות האוזניים לזרום לכל האזורים הנגועים. הרופא ישתמש במכשיר יניקה או מגרדת אוזן לנקות משם כל הפרשות או גושים של שעווה באוזניים, עור קשקשי ופסולת אחרת.
עוד בריאות: 10 טיפולים טבעיים לכאבי אוזניים
תרופות לזיהום
ברוב המקרים של דלקת אוזניים, הרופא ירשום טיפות אוזניים שיש בהן שילוב כלשהו של המרכיבים הבאים, בהתאם לסוג ולחומרת הזיהום:
- תמיסה חומצית כדי לעזור לשחזר את הסביבה האנטיבקטריאלית הנורמלית של האוזן.
- סטרואידים כדי להפחית את הדלקת.
- אנטיביוטיקה להילחם בחיידקים.
- תרופות אנטי פטרייתיות להילחם בזיהום הנגרם על ידי פטריה.
שאל את הרופא לגבי השיטה הטובה ביותר לשימוש בטיפות האוזניים. כמה רעיונות שעשויים לעזור לך להשתמש בטיפות אוזניים כוללות:
- להפחית את אי הנוחות של טיפות קרות על ידי החזקת הבקבוק ביד במשך כמה דקות כדי להביא את הטמפרטורה של הטיפות לקרובות לטמפרטורת גוף.
- שכב על הצד כאשר האוזן הנגועה כלפי מעלה, למשך כמה דקות כדי לעזור לתרופות לנוע באורכה המלא של תעלת האוזן.
- במידת האפשר, בקש ממישהו שיטפטף לך טיפות.
אם תעלת האוזן חסומה לחלוטין על ידי נפיחות, דלקת או הפרשות עודפות, הרופא יחדיר פתיל עשוי כותנה או גזה כדי לעזור לניקוז אותם נוזלים ולסייע לחדירת התרופות לאוזן.
אם הזיהום הוא יותר מתקדם או לא מגיב לטיפול בטיפות האוזניים, הרופא יכול לרשום אנטיביוטיקה דרך הפה.
תרופות נגד כאבים
הרופא עשוי להמליץ על תרופות ללא מרשם להקלת הכאב, כמו איבופרופן (אדוויל, מוטרין IB, ואחרים), נרוסין, או פרצטמול (אקמול, ואחרים). אם הכאב הוא חמור או דלקת האוזניים נמצאת בשלב מתקדם יותר, הרופא יכול לרשום תרופה חזקה לשיכוך כאבים.
לעזור לטיפול להצליח
במהלך טיפול, השלבים הבאים יסייעו לשמור על האוזניים יבשות ולמנוע גירוי נוסף:
- אין לשחות או לצלול.
- הימנעו מטיסה.
- אל תשתמשו באטמי אוזניים, מכשירי שמיעה או אוזניות לפני שהכאב וההפרשות נעלמו.
- להימנע מכניסת מים לתעלת האוזן בעת הרחצה. השתמשו בכדור צמר גפן מצופה וזלין כדי להגן על האוזן במהלך אמבטיה.
אהבתם את המאמר? פרגנו בלייק!
הצטרפו לדיוור של אגוגו
ותקבלו תוכן בלעדי ישירות למייל
