מחקרים רבים מצאו קשר ישיר בין התזונה שלנו לבין הסיכון לפתח מחלת כבד שומני. במאמר זה נפרט על קבוצות המזון הבעייתיות ביותר לכבד שלנו.
הצטרפו לאגוגופון!
ותקבלו תכנים בחינם ישירות לווצאפ!
עודף סוכר
על פי סקירה מדעית מ-2018 קיים קשר ישיר בין עליה בצריכה של סוכר לבין עליה במקרים של כבד שומני (NAFLD).
בניסוי נראה שלפרוקטוז בסוכר יש תפקיד מרכזי בגרימת כבד שומני הן על ידי גירוי דה נובו ליפוגנזה והן על ידי חסימת חמצון בטא.
בעוד שישנם הרבה סיבות לכבד שומני, הפחתת צריכת הסוכר עשויה להיות בעלת תפקיד מרכזי.
אוכל מטוגן
על פי מחקר משנת 2014 נמצא שצריכה גדולה של שומן ומזון מטוגן קשורים למקרים של כבד שומני.
מחקר נוסף, בדק את ההשפעה של מזון מהיר על תפקודי הכבד. במחקר לקחו קבוצה של צעירים והגבירו את הצריכה הקלורית היומית שלהם מ-2273 קלוריות ביום ל-5753 קלוריות, כלומר יותר מפי 2, למשך 4 שבועות.
כתוצאה מכך, המשתתפים עלו במשקל כ-6 ק"ג בממוצע, וכמו כן, הייתה עליה ברמות ALT (הקשורות למחלות כבד). המסקנה הייתה שתזונה עתירת קלוריות יכולה להוביל להשמנה ולכבד שומני.
עודף מלח
במחקר משנת 2013 נמצא שתזונה עתירה במלח הפחיתה את ההגנה של נוגדי חמצון בכבד של חולדות עמידות לאינסולין שניזונו בפרוקטוז.
מחקר קוריאני משנת 2015 מצביע על כך שתזונה עתירה במלח קשורה לסיכון מוגבר לפתח מחלת כבד שומני.
מחקר משנת 2019 שבדק 35,320 משתתפים במשך 8 שנים, מצא שצריכת מלח גבוהה הייתה קשורה לסיכון עתידי גבוה יותר לפתח כבד שומני.
בשר מעובד ובשר אדום
מחקר ישראלי משנת 2018 בדק אנשים עם מחלת כבד שומני (לא אלכוהולי) ומצא שבאותה קבוצה הייתה צריכה גבוהה יותר של בשר אדום ומעובד.
מסקנות המחקר היו שצריכה גבוהה של בשר אדום ומעובד קשורה למספר מחלות. בנוסף, בישול בשר בטמפרטורות גבוהות לאורך זמן יוצר אמינים הטרוציקליים (HCAs), שיש להם השפעות בריאותיות מזיקות.
היווצרותה של מחלת כבד שומני לא אלכוהולי קשורה מאוד לתנגודת לאינסולין. במחקר זה, שניהם נמצאו שכיחים יותר בקרב אנשים הצורכים כמויות גבוהות יחסית של בשר אדום ומעובד. בנוסף, צריכה גבוהה של אמינים הטרוציקליים הייתה קשורה לתנגודת לאינסולין.
הצטרפו לדיוור של אגוגו
ותקבלו תוכן בלעדי ישירות למייל