מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease – CKD) היא מצב בריאותי מתמשך המשפיע על תפקוד הכליות לאורך זמן. זיהוי מוקדם של המחלה יכול לסייע בהאטת התקדמותה ולשפר את איכות החיים. במאמר זה נסקור את הסימנים המוקדמים למחלת כליות כרונית ונדון בצעדים שניתן לנקוט כדי להתמודד עם המצב.
הצטרפו לאגוגופון!
ותקבלו תכנים בחינם ישירות לווצאפ!
גורמי סיכון למחלת כליות כרונית
מחלת כליות כרונית (CKD) יכולה להתפתח בכל גיל, אך ישנם מספר גורמי סיכון שמגבירים את הסיכוי לפתח את המחלה:
- גיל מבוגר: הסיכון למחלת כליות עולה עם הגיל, במיוחד מעל גיל 60.
- היסטוריה משפחתית: אנשים עם היסטוריה משפחתית של מחלות כליה נמצאים בסיכון גבוה יותר.
- השמנת יתר: עודף משקל מגביר את הסיכון למחלות כמו סוכרת ויתר לחץ דם, שהן גורמי סיכון ל-CKD.
- מחלות אוטואימוניות: מחלות כמו לופוס או דלקת מפרקים שגרונית עלולות לפגוע בכליות.
- סוכרת: סוכרת היא אחד הגורמים המובילים לCKD.
- יתר לחץ דם: לחץ דם גבוה לאורך זמן יכול לגרום נזק לכלי הדם בכליות.
- עישון: מגביר את הסיכון למחלות כליה ומאיץ את התקדמות המחלה.
- שימוש ממושך בתרופות מסוימות: כגון משככי כאבים לא סטרואידיים (NSAIDs).
- מוצא אתני: אנשים ממוצא אפריקאי, היספני או אסיאתי נמצאים בסיכון גבוה יותר.
- מחלות לב וכלי דם: מגבירות את הסיכון לפגיעה בכליות.
סימנים מוקדמים למחלת כליות כרונית
1. עייפות וחוסר אנרגיה: תחושת עייפות מתמדת, גם לאחר שינה מספקת, עשויה להיות סימן לפגיעה בתפקוד הכליות.
2. שינויים בהרגלי השתן: עלייה בתכיפות מתן השתן, במיוחד בלילה, או קושי במתן שתן. באותו נושא: למה אנחנו קמים בלילה לעשות פיפי? הרופא עונה!
3. נפיחות: הצטברות נוזלים בגוף, במיוחד בקרסוליים, ברגליים, בידיים או בפנים. באותו נושא: מהי הצטברות נוזלים בגוף? ואיך לטפל בה
4. יתר לחץ דם: לחץ דם גבוה שקשה לשלוט בו עשוי להיות סימן למחלת כליות. קראו על 8 סימנים שיש לכם לחץ דם גבוה ואתם אפילו לא יודעים
5. אנמיה: חיוורון של העור, עייפות וקוצר נשימה עשויים להצביע על אנמיה הקשורה לפגיעה בתפקוד הכליות.
6. כאבי גב: כאבים בגב התחתון, בצדדים או מתחת לצלעות עשויים להיות קשורים לבעיות בכליות.
7. בחילות והקאות: תחושת בחילה מתמשכת או הקאות תכופות.
8. שינויים בתיאבון: ירידה בתיאבון או תחושת טעם מתכתי בפה.
9. בעיות בריכוז: קשיי ריכוז או בעיות קוגניטיביות אחרות עשויים להיות קשורים לרמות גבוהות של רעלנים בדם.
10. עור יבש ומגרד: גרד מתמשך או עור יבש באופן קיצוני.
בדיקות אבחון למחלת כליות כרונית
לאבחון מחלת כליות כרונית משתמשים במספר בדיקות:
- בדיקת קראטינין בדם: מודדת את רמת הקראטינין, תוצר פסולת שהכליות אמורות לסלק.
- בדיקת אלבומין בשתן: בודקת נוכחות של חלבון בשתן, סימן לפגיעה בכליות.
- חישוב GFR: מחושב על סמך רמת הקראטינין בדם, גיל, מין ומוצא אתני.
- בדיקות דימות: אולטרסאונד, CT או MRI לבחינת מבנה הכליות.
- ביופסיית כליה: במקרים מסוימים, לקיחת דגימת רקמה מהכליה לבדיקה מיקרוסקופית.
- בדיקת שתן כללית: לבדיקת נוכחות דם, חיידקים או תאי דם לבנים בשתן.
- בדיקות דם נוספות: לבדיקת רמות אלקטרוליטים, המוגלובין ומינרלים בדם.
מה ניתן לעשות
1. בדיקות רפואיות סדירות: ביצוע בדיקות דם ושתן באופן קבוע לניטור תפקוד הכליות.
2. שליטה בלחץ הדם: שמירה על לחץ דם תקין באמצעות תרופות ושינויים באורח החיים. קראו על 7 מזונות מפתיעים המסייעים בהפחתת לחץ דם גבוה
3. איזון רמות הסוכר בדם: עבור חולי סוכרת, חשוב לשמור על רמות סוכר מאוזנות. קראו על דרכים טבעיות להורדת רמות הסוכר בדם ללא תרופות
4. תזונה מותאמת: הפחתת צריכת מלח ושומרים רווים, והגבלת צריכת חלבון על פי המלצת הרופא. קראו על 25 מזונות שחולי סוכרת יכולים לאכול
5. הפסקת עישון: עישון מגביר את הסיכון להתקדמות מחלת הכליות.
6. פעילות גופנית: ביצוע פעילות גופנית סדירה בהתאם ליכולת ולהמלצות הרופא.
7. שתייה מבוקרת: שתיית כמות מים מתאימה על פי המלצת הרופא.
8. הימנעות מתרופות מסוימות: הימנעות משימוש בתרופות שעלולות לפגוע בכליות, כמו משככי כאבים מסוימים.
9. טיפול בגורמי סיכון נוספים: טיפול במחלות רקע כמו סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב.
10. התייעצות עם נפרולוג: במקרה של חשד למחלת כליות, חשוב להתייעץ עם רופא מומחה בתחום הנפרולוגיה.
שלבי מחלת כליות כרונית
מחלת כליות כרונית מתחלקת לחמישה שלבים, המבוססים על שיעור הסינון הגלומרולרי (GFR). ה-GFR מודד את יכולת הכליות לסנן את הדם:
- שלב 1: GFR תקין (90 מ"ל/דקה ומעלה) עם עדות לנזק כלייתי.
- שלב 2: ירידה קלה ב-GFR (60-89 מ"ל/דקה) עם עדות לנזק כלייתי.
- שלב 3: ירידה בינונית ב-GFR (30-59 מ"ל/דקה).
- שלב 4: ירידה חמורה ב-GFR (15-29 מ"ל/דקה).
- שלב 5: אי ספיקת כליות (GFR מתחת ל-15 מ"ל/דקה או דיאליזה).
ככל שהמחלה מתקדמת לשלבים מאוחרים יותר, הטיפול והמעקב הרפואי נעשים אינטנסיביים יותר.
טיפולים מתקדמים במחלת כליות כרונית
במקרים של מחלת כליות מתקדמת (שלבים 4-5), ייתכן צורך בטיפולים הבאים:
- דיאליזה:
- המודיאליזה: סינון הדם באמצעות מכונה חיצונית, בדרך כלל 3 פעמים בשבוע.
- דיאליזה פריטונאלית: שימוש בקרום הצפק בבטן לסינון הדם, מתבצעת בבית.
- השתלת כליה:
- מכליה של תורם חי או מן המת.
- מאפשרת חיים ללא תלות בדיאליזה ומשפרת את איכות החיים.
- טיפול תרופתי מתקדם:
- תרופות לאיזון לחץ דם ורמות סוכר.
- תרופות לטיפול בסיבוכים כמו אנמיה או הפרעות במאזן המינרלים.
- טיפול תזונתי מותאם אישית:
- דיאטה מותאמת לשלב המחלה ולצרכים האישיים.
- טיפול פליאטיבי:
- במקרים מתקדמים, מתמקד בשיפור איכות החיים וניהול תסמינים.
חשוב לציין כי הטיפול המתאים נקבע על ידי הרופא המטפל בהתאם למצבו האישי של כל מטופל, שלב המחלה וגורמים נוספים.
חשוב לזכור כי זיהוי מוקדם של מחלת כליות כרונית יכול לשפר משמעותית את הפרוגנוזה ולהאט את התקדמות המחלה. אם אתם חווים כמה מהסימנים שתוארו לעיל, מומלץ לפנות לרופא המשפחה לבדיקה מקיפה. טיפול מוקדם ושינויים באורח החיים יכולים לסייע בשמירה על תפקוד הכליות ולשפר את איכות החיים.
באותו נושא: הגנו על הכליות מפני נזק! בצעו את 8 הדרכים היעילות הבאות!
הצטרפו לדיוור של אגוגו
ותקבלו תוכן בלעדי ישירות למייל
