דפיקות לב מהירות הן תחושה של פעימות לב חזקות, מואצות או לא סדירות, ולעיתים אף "דפיקות" בחזה או בצוואר. ברוב המקרים מדובר בתגובה זמנית של הגוף שאינה מסוכנת, אך לעיתים זו יכולה להיות אינדיקציה להפרעת קצב או למצב רפואי הדורש טיפול. דופק במנוחה מעל 100 פעימות לדקה נחשב בדרך כלל טכיקרדיה (Tachycardia), אם כי המשמעות משתנה בהתאם לגיל, למצב הבריאותי ולנסיבות.
הצטרפו לאגוגופון!
ותקבלו תכנים בחינם ישירות לווצאפ!
מתי דופק מהיר נחשב חריג?
דופק יכול לעלות באופן טבעי בזמן מאמץ, מתח, חום, התייבשות או לאחר ארוחה כבדה. אך כאשר הוא מופיע במנוחה, או מלווה בתסמינים כמו סחרחורת, כאב בחזה או קוצר נשימה, חשוב לפנות לרופא לבדיקה. לפי ה-NHS, דפיקות לב אינן מסוכנות בדרך כלל, אך כאשר הן תכופות, מחמירות או גורמות לתחושת עילפון – נדרשת בדיקה רפואית מקיפה.
הסיבות הנפוצות לדפיקות לב מהירות
1. תגובה טבעית של הגוף
במקרים רבים דפיקות הלב נובעות מגירוי זמני כגון מתח, חום, כאב או מאמץ. זהו מצב של סינוס טכיקרדיה, שבו הלב מגיב בצורה תקינה ומאיץ את הדופק כדי לספק יותר חמצן. לרוב, הדופק חוזר לשגרה לאחר מנוחה או שתייה.
2. חומרים ממריצים והרגלי חיים
- קפאין: מחקרים עדכניים מצאו כי צריכה מתונה של קפה אינה מעלה את הסיכון להפרעות קצב, ואפילו עשויה להפחית אותו. יחד עם זאת, אנשים מסוימים עשויים להיות רגישים יותר לקפאין. ראו מחקר ו-מחקר.
- משקאות אנרגיה: בניגוד לקפה, משקאות אנרגיה עתירי קפאין, טאורין וגוארנה נקשרו במקרים של הפרעות קצב ואף באירועים חמורים. מחקר, מחקר.
- אלכוהול וניקוטין: עלולים להחמיר דפיקות לב ולגרום להפרעות קצב זמניות, במיוחד בשילוב עם מתח או חוסר שינה.
3. תרופות ותוספים
תרופות מסוימות עלולות לגרום לדפיקות לב. בין הנפוצות: תכשירי הצטננות המכילים פסאודואפדרין, משאפים להרחבת סמפונות (כמו אלבוטרול), ותכשירים נוגדי דיכאון מסוימים שעלולים להשפיע על קצב הלב. במקרה של שינוי תרופה סמוך לתחילת התסמינים, מומלץ להיוועץ ברופא.
4. סטרס, חרדה ומצב נפשי
סטרס וחרדה משפיעים באופן ישיר על קצב הלב דרך הפעלה של מערכת העצבים הסימפתטית ושחרור קטכולאמינים. במצבי סטרס חריפים הדופק עולה, עוצמת הכיווץ מתגברת והלחץ העורקי מטפס. מחקר מחקר
מה אומר המחקר
- הפרעות חרדה נקשרות לירידה בתנודתיות קצב הלב (HRV), מדד לוויסות וגאלי תקין של הלב. מטה־אנליזה רחבה מצאה HRV נמוך יותר אצל אנשים עם חרדה בהשוואה לבריאים. מחקר
- פאניקה ודחק נפשי עלולים להתבטא בדפיקות לב, כאב בחזה וקוצר נשימה, ולעיתים מתבלבלים בינם לבין הפרעות קצב ממקור לבבי. מחקר מחקר
- התערבויות לוויסות סטרס כמו מיינדפולנס, ביו־פידבק של HRV ונשימות איטיות משפרות מדדי סטרס ולעיתים גם HRV ומפחיתות דופק במנוחה. מחקר מחקר מחקר מחקר
איך זה מרגיש בפועל
דפיקות לב הקשורות לחרדה מתוארות לעיתים כ"דפדוף", "החסרת פעימה" או פעימות חזקות בחזה ובצוואר. אצל חלק מהאנשים התסמינים מופיעים במנוחה, לאחר מחסור בשינה או בתקופות עומס רגשי. כאשר יש היסטוריה של התקפי פאניקה, שכיחות הדיווח על דפיקות לב גבוהה במיוחד. מחקר מחקר
מה אפשר לעשות
- נשימות איטיות וקצביות: 5–6 נשימות בדקה במשך 5–10 דקות. יעיל להורדת דופק ולהעלאת HRV. מחקר מחקר
- מיינדפולנס וביו־פידבק HRV: פרוטוקולים קצרים יכולים להפחית תסמיני סטרס ודפיקות לב בחלק מהאנשים. מחקר מחקר
- שינה, קפאין ואלכוהול: לשמור על היגיינת שינה, להפחית גירויים בשעות הערב ולבחון רגישות אישית לקפאין ואלכוהול.
- תנועה יומיומית: פעילות מתונה תורמת לשיפור ויסות עצבי ולחץ דם. בעומס חרדה משמעותי מומלץ לשלב הדרכה מקצועית.
מתי לפנות לבדוק סיבה לבבית
אם הדפיקות חדשות, מחמירות, מלוות בעילפון, כאב בחזה או קוצר נשימה, או אם הדופק נשאר גבוה במנוחה, יש לפנות לבירור רפואי. גם כאשר יש רקע של חרדה חשוב לשלול הפרעת קצב או מצב גופני אחר. מחקר
5. יתר פעילות בלוטת התריס
כאשר בלוטת התריס מייצרת עודף הורמונים, הדופק נוטה להאיץ. תיתכן גם חרדה, ירידה במשקל והזעה. יתר פעילות בלוטת התריס קשורה לסיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים ולחוסר סדירות בקצב הלב. ראו מחקר, מחקר.
6. אנמיה
כאשר רמות ההמוגלובין נמוכות, הלב עובד קשה יותר כדי להעביר חמצן לכל הגוף. הדבר גורם לעיתים לדפיקות לב מואצות. מחקר מצביע על הקשר הישיר בין חסר ברזל לבין עלייה בקצב הלב.
7. חוסר איזון אלקטרוליטים
מינרלים כמו אשלגן, מגנזיום וסידן חיוניים לפעילות החשמלית של הלב. חוסר באחד מהם עלול לגרום להפרעות קצב. מצבים של שלשול, הקאות או הזעה מוגברת עלולים להוביל לאובדן אלקטרוליטים ולדופק מהיר.
8. שינויים הורמונליים
בזמן מחזור, הריון או גיל המעבר, השינויים ההורמונליים עשויים להשפיע על מערכת העצבים האוטונומית ולגרום לדפיקות לב. בהריון, למשל, עלייה בנפח הדם גורמת לדופק מהיר מעט מהרגיל.
9. הפרעות קצב לבביות
- SVT (טכיקרדיה על-חדרית): הפרעת קצב הנגרמת ממסלול חשמלי נוסף בלב. מתבטאת לעיתים בדפיקות פתאומיות וחזקות, ולעיתים חולפת מעצמה.
- פרפור פרוזדורים: מצב שבו הפרוזדורים פועלים בצורה לא מסונכרנת, והדופק הופך לא סדיר. דורש בירור וטיפול בהתאם לגורמי הסיכון.
10. תסמונות אוטונומיות (POTS, IST)
תסמונת POTS מאופיינת בעלייה חדה בדופק בעת מעבר לעמידה, בעוד IST מתארת דופק גבוה במנוחה ללא סיבה ברורה. מחקר של Heart Rhythm Society מציג את הקריטריונים והטיפול המומלץ למצבים אלה.
מתי לפנות לרופא או למיון?
יש לפנות מידית לטיפול רפואי אם דפיקות הלב מלוות בכאב בחזה, קוצר נשימה, עילפון או תחושת בלבול. דופק גבוה מתמשך מעל 150 פעימות לדקה במנוחה מחייב הערכה רפואית דחופה.
אבחון דפיקות לב
הרופא יבצע תשאול, בדיקה גופנית ובדיקות דם (אנמיה, תפקודי בלוטת התריס ואלקטרוליטים). במידת הצורך יבוצע אק"ג, הולטר ל־24 שעות, טלאי ניטור ל־7 ימים או מכשיר תת-עורי לניטור ממושך. מחקרים מצביעים על כך שניטור ארוך יותר משפר משמעותית את היכולת לזהות הפרעות קצב. ראו מחקר, מחקר.
כיצד ניתן לטפל בדפיקות לב?
- שינוי אורח חיים: הקפדה על שתייה מספקת, שינה טובה והפחתת אלכוהול וניקוטין. מומלץ לזהות טריגרים אישיים כמו קפאין, מתח או חוסר שינה ולנסות להימנע מהם.
- טיפול רפואי: במצבי SVT ניתן לנסות תמרוני נשימה כמו ואלסלבה (לאחר הדרכה). במקרים חוזרים או חמורים נשקל טיפול תרופתי או אבלציה (צריבה).
- פרפור פרוזדורים: טיפול בהתאם להנחיות הרופא – החל מתרופות ועד פרוצדורות מתקדמות.
- POTS ו-IST: טיפול תומך הכולל הידרציה, מלח במידה, פעילות גופנית הדרגתית ולעיתים חוסמי בטא. ראו מחקר.
מה אומרים המחקרים?
שאלות נפוצות
האם צריך להפסיק לשתות קפה? לא בהכרח. הצריכה המתונה נחשבת בטוחה. אם אתה מרגיש החמרה לאחר שתייה, ניתן להפחית או לעבור לדקפאין.
האם דפיקות לב מסוכנות? ברוב המקרים לא, אך אם הן תכופות או מלוות בתסמינים נוספים, חשוב לבצע בירור.
איך אפשר לעצור דפיקות לב? הרגעה, נשימות עמוקות, שתייה, ולעיתים תמרון וגאל עשויים לעזור. אך רק לאחר הדרכה רפואית.
סיכום
דפיקות לב מהירות הן תופעה שכיחה שלרוב נובעת מטריגרים יומיומיים כמו מתח, קפאין או התייבשות. עם זאת, הן עשויות להצביע גם על הפרעות קצב או מצבים רפואיים אחרים. אבחון מוקדם מאפשר טיפול פשוט ויעיל. אם אתם חווים דופק מהיר באופן תדיר או מלווה בתסמינים חמורים, חשוב לא להזניח ולפנות לרופא.
